פרופ' ליבאי פרסם עשרות רבות של מאמרים מדעיים בעיתונות הבינלאומית ובספרות המקצועית.
חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ג בתחום הנדסה וחקר ההנדסה.
אבינועם ליבאי – פרופסור אמריטוס בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון בחיפה, המקובל בעולם כאחד מבעלי הסמכות המקצועית מן הדרגה העליונה בתחום מבנים דקי דופן מתוחכמים וחדישים בכלי טיס וחלל – נולד בתל אביב בשנת 1929.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' יעקב בר, יו"ר, פרופ' דבורה ברנע, פרופ' מרדכי פרל
פרס ישראל בחקר ההנדסה מוענק לפרופ' אבינועם ליבאי, פרופ' אמריטוס של הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל. פרופ' אבינועם ליבאי הוא מן החוקרים המובילים בעולם בתחום תורת הקליפות הלא-ליניאריות. עיקר תרומתו המחקרית הוא ביסוסה המתמטי של תורת הקליפות הלא-ליניאריות במובנה החומרי והגיאומטרי כענף לגיטימי של מכניקת הרצף. פרופ' ליבאי משתייך לקבוצה קטנה של חוקרים אשר הצליחו לפתח תוך דור אחד את תורת הקליפות ההנדסית לשדה מחקר נרחב במכניקה לא-ליניארית תוך שימוש בכלים מתמטיים מתקדמים. הישגיו המחקריים הייחודיים של פרופ' ליבאי תרמו תרומה מהותית לביסוס תורה זאת המשמשת יסוד להבנת התנהגותם של מבנים דקי-דופן מתוחכמים וחדישים המיושמים בעיקר בכלי טיס וחלל.
עבודותיו המדעיות של פרופ' ליבאי התפרסמו בטובים שבתקופוני העולם. מאמריו הם מופת לכתיבה מדעית, ובהם שילוב נדיר של שימוש בכלים מדעיים, החל בשיטות טנזוריות, דרך אנליזה אסימפטוטית וכלה במחשבה הנדסית פרגמטית. פרסומיו מצוטטים בלשונות רבות בנוסף לאנגלית. חלקה המכריע של עבודתו הוא בעל ערך מתמיד. אין ספק שגולת הכותרת של עבודתו המדעית נפרסת בספרו "התיאוריה הלא-ליניארית של קליפות אלסטיות", (שכתב יחד עם פרופ' סימונדס) שהופיע ב-1998 במהדורה שנייה עדכנית ומורחבת. ספר זה הוא מונוגרפיה מחקרית מעמיקה ומקיפה העשירה בתוצאות מחקריות חדשות. הספר, שזכה לביקורות נלהבות בקהילייה המדעית הבינלאומית, היה זה מכבר לנכס צאן ברזל של הספרות המחקרית.
נוסף לתרומתו של פרופ' אבינועם ליבאי למחקר הבסיסי במכניקת הרצף של קליפות, הוא תרם תרומה מרשימה ומהותית בתחומי ההנדסה האווירונאוטית. במשך עשור שנים, בשנים 1961–1971, שימש פרופ' ליבאי מהנדס המבנים הראשי והמדען הראשי של חטיבת ההנדסה של התעשייה האווירית. בין יתר הפרויקטים המרכזיים שנטל בהם חלק אפשר למנות את מטוסי ה"כפיר", ה"ערבה" וה"קומודור ג'ט" ופרויקטים מסווגים רבים אחרים. אין כל ספק שפרופ' ליבאי תרם תרומה מהותית לתעשייה האווירונאוטית על היבטיה הצבאיים והאזרחיים וכי היה דמות מרכזית בין מקימיה ומעצביה של תעשייה מפוארת זאת.
במשך שנים רבות שימש פרופ' ליבאי חבר סגל בפקולטה להנדסה אווירונאוטית בטכניון, תחילה כמורה נספח ומאז 1971 כפרופסור מן המניין. בתקופה זאת כיהן, בין היתר, כראש המעבדה למבנים אווירונאוטים, כדיקן הפקולטה להנדסה אוירונאוטית וכחבר הוועד המנהל של הטכניון. במקביל לעבודתו המדעית בטכניון המשיך פרופ' ליבאי, משך תקופה ארוכה, לשמש יועץ לתעשייה האווירית ולרשות לפיתוח אמצעי לחימה. לאורך כל שנות שירותו בטכניון התבלט פרופ' ליבאי כאחד המרצים המעולים והמסורים ביותר, והעמיד דורות רבים של תלמידים הממשיכים בדרכו במחקר, בהוראה ובתעשייה.
על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' אבינועם ליבאי ראוי לפרס ישראל בחקר ההנדסה לשנת תשס"ג.
קורות חיים
אבינועם ליבאי – פרופסור אמריטוס בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון בחיפה, המקובל בעולם כאחד מבעלי הסמכות המקצועית מן הדרגה העליונה בתחום מבנים דקי דופן מתוחכמים וחדישים בכלי טיס וחלל – נולד בתל אביב בשנת 1929.
פרופ' אבינועם ליבאי נשוי ליונה (לבית מנדלסון), מרצה לחינוך, ולזוג שתי בנות ובן ושבעה נכדים.
לימודים והשתלמויות
1949–1953 הפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון בחיפה - תואר B.Sc. בהצטיינות יתרה
1955–1959 אוניברסיטת פרדיו במדינת אינדיאנה, ארה"ב - תואר M.Sc. בהנדסה אזרחית ותואר Ph.D. במדעי ההנדסה
תפקידים אקדמיים בארץ
1971– פרופסור מן המניין בטכניון בחיפה
1975 ו-1990 דיקן הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון בחיפה
תפקידים אקדמיים בחו"ל
1959–1961 פרופסור משנה באוניברסיטת ג'והנס הופקינס בבולטימור, ארה"ב
1977 פרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד, ארה"ב
1977–1978 פרופסור אורח באוניברסיטת וירג'יניה, ארה"ב
1984 פרופסור אורח באוניברסיטת וירג'יניה, ארה"ב
1990 פרופסור אורח באוניברסיטת אוקלהומה, ארה"ב
1991 פרופסור אורח באוניברסיטת טקסס באוסטין, ארה"ב
1996 פרופסור אורח באוניברסיטת וירג'יניה, ארה"ב
תפקידים אחרים
1953–1955 מהנדס גשרים במע"ץ
1961–1971 מהנדס מבני כלי טיס בתעשייה האווירית; התפקיד האחרון: מהנדס ראשי למבני כלי טיס ומדען ראשי
פרסים ואותות כבוד
1984 חבר המרכז ללימודים מתקדמים באוניברסיטת וירג'יניה ופרס ראשון על מחקרו ב"תורת הקליפות"
חברות בארגונים
- החברה הישראלית לאווירונאוטיקה ולחלל
- המכון האמריקני לאווירונאוטיקה ולחלל
- החברה האמריקנית למחקר ולניסוי של עומסים ומאמץ
- החברה הבינלאומית לקליפות ולמבנים דקים
- החברה הישראלית למכניקה
פרויקטים ומחקרים
1954–1955 תכנון גשר הירקון
1961–1971 עיצוב מטוס ה"ערבה", מטוס ה"כפיר" ומטוס ה"קומודור ג'ט"
1961– מחקר בנושא מרכזי – תורת הקליפות הלא-ליניארית
נושאי מחקר נוספים
1971 ואילך:
- תורת הקריסה של קליפות דקות דופן
- דינמיקה ותנודות של מבנים
- תורת הדפורמציה ללא עיבור של טבלות
- אופטימיזציה של פנלים
מפעל חיים
"תורת הקליפות הלא-ליניארית עשויה להוליך בעתיד לפריצות דרך נוספות שישפרו תכנון חלליות וכלי טיס. כך, למשל, יהיה אפשר לשלוח לחלל כלים עשויים מפילמים דקים שיתנפחו בחלל ויקבלו צורה חדשה שתוכל לשאת עומסים גדולים. בנושאים הללו יש לי תרומה רבה". כך מתמצת פרופ' אבינועם ליבאי את אחד היתרונות החשובים של התורה שהוא חוקר כבר עשרות שנים.
אבינועם ליבאי נולד בשנת 1929 בדרום תל אביב. אביו, משה הרציג, עלה לארץ מפולין בראשית שנות העשרים ונאחז באזור שבו התיישבו אנשי העלייה השלישית. בגיל 15 קיבל האב סמיכות לרבנות, והוריו חלמו שיהיה רב בישראל. אולם הוא הצטרף לתנועה החלוצית וכשעלה לארץ התפרנס מיגיע כפיו. הוא היה ממיסדי קואופרטיב התחבורה "המעביר" (לימים "דן"), ובמשך 32 שנים כיהן כמנכ"ל הקואופרטיב.
אבינועם למד 12 שנים בבית החינוך לילדי עובדים, וסיים בו את המחזור הראשון. לאחר שסיים את לימודיו ב-1947 התגייס לנוטרות והוצב בגבעת השלושה. במלחמת העצמאות הוא לחם במסגרת חטיבת אלכסנדרוני. לאחר המלחמה למד הנדסה אזרחית בטכניון בחיפה וסיים את התואר הראשון בהצטיינות יתרה. עם סיום לימודיו השתלב תחילה בחברת "סולל בונה" ולאחר מכן במע"ץ, שבמסגרתה תכנן את גשר הירקון. בשנת 1955 נשא לאישה את יונה לבית מנדלסון, וזמן קצר לאחר מכן יצא ללימודים באוניברסיטת פרדיו בעיירה לאפאייט שבמדינת אינדיאנה בארה"ב. בארבע שנות לימודיו שם קיבל את התואר השני, מוסמך למדעים, ואת התואר השלישי, דוקטור במדעי ההנדסה. עם סיום לימודיו הוזמן על ידי אוניברסיטת ג'והנס הופקינס לכהן בה כפרופסור משנה.
בשנת 1961, בתום שהות של שש שנים בארה"ב, שב פרופ' ליבאי לארץ עם רעייתו ועם שתי בנותיו והשתלב בתעשייה האווירית. כאן עבד עשר שנים, שבחלק מהן כיהן כמהנדס ראשי של התעשייה האווירית וכמדען ראשי של חטיבת ההנדסה. בין הפרויקטים המרכזיים שהושלמו בתקופה הזאת היו המבנים של המטוסים "ערבה", "קומודור ג'ט" ו"כפיר". במקביל עבד בתקופה הזאת כמורה נספח בטכניון בחיפה והתבלט כאחד המרצים המעולים בפקולטה.
בשנת 1971 הצטרף ליבאי לפקולטה כפרופסור מן המניין. הוא כיהן חמש שנים כראש מעבדת המבנים, שלוש שנים כדיקן ושלוש שנים בוועד המנהל של הטכניון. בשנת 1992 הוענקה לפרופ' ליבאי הקתדרה למבנים אווירונאוטיים בטכניון. כמו כן המשיך לייעץ לתעשייה האווירית ולרפא"ל.
תחום המחקר העיקרי של פרופסור ליבאי הוא תורת הקליפות הלא-ליניארית. הוא פרסם, מאז הצטרפותו לאקדמיה, למעלה מ-40 מאמרים חשובים שהתפרסמו בכתבי עת מדעיים מן השורה הראשונה. בולטת סקירה שהוזמנה בשנת 1983 והורחבה מאוחר יותר למתכונת של ספר. הספר הפך להיות נכס חשוב בחוגי המקצוע בהיותו מונוגרפיה מחקרית עשירה בתוצאות מחקריות חדשות על התנהגות לא-ליניארית של קליפות. הספר זכה לביקורות נלהבות והפך לנדבך יסודי בספרות המחקרית.
מאמריו של ליבאי הם מופת לכתיבה מדעית ומכילים שילוב של שימוש בכלים מדעיים, החל משיטות טנסוריות, דרך אנליזה אסימפטוטית ועד למחשבה הנדסית פרגמטית. פרסומיו מצוטטים במאמרים מקצועיים בשפות רבות.
עיקר תרומתו המחקרית של פרופסור ליבאי הוא הביסוס האינוואריאנטי של תורת הקליפות הלא-ליניארית (במובן החומרי ובמובן הגיאומטרי) כענף לגיטימי של מכניקת הרצף. הוא משתייך לקבוצה קטנה של חוקרים שהצליחו לפתח תוך דור אחד את התורה ההנדסית של הקליפות לשדה מחקר רחב במכניקה לא-ליניארית ברמה מתמטית גבוהה, עם מגוון שימושים למבנים מודרניים של כלי טיס.
ופרופ' אבינועם ליבאי מסכם: "המחקר שבו אני עוסק שנים רבות, מראשית שנות השישים, הוא תורת הקליפות הלא-ליניארית. התורה השולטת בהנדסת מבנים בעולם היא התורה הליניארית, האומרת שהעומסים והמאמצים הם פרופורציונליים. התורה הלא-ליניארית היא חדשנית ו'זורקת' הצדה את הפרופורציה כסממן לא-מדויק. הגישה והתורה הזאת חשובות במיוחד במבנים דקי דופן של כלי טיס וחלליות. תרומתי העיקרית בנושא זה היא פיתוח גישות חדשות ונוסחאות לחישובים של מבנים לא-ליניאריים. כל החברות העולמיות שמייצרות כלי טיס וחלל נגישות למחקרים שלי, וייתכן מאוד שהן משתמשות בהם. תוך ניצול המחקרים הללו בבניית כלי טיס וחלליות אפשר יהיה בעתיד להשתמש בכמות מופחתת של מתכות ולהקל על משקל כלי הטיס. זה נתון קריטי מבחינות רבות כמו הפחתת כמות הדלק ומשקל יעיל".