פרופ' אשר קוריאט

תפקידים אקדמיים בארץ

1970–1976 מרצה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים
1976–1986 מרצה בכיר בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה
1981–1984 ראש החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה
1985–1989 עמית מחקר במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים
1986–1990 פרופסור חבר באוניברסיטת חיפה
1990– פרופסור מן המניין באוניברסיטת חיפה

תפקידים אקדמיים בחו"ל

פרופסור אורח באוניברסיטת אורגון, ארה"ב, באוניברסיטת טורונטו ובמכון רוטמן, קנדה, ובמכון מקס פלאנק במינכן, גרמניה.

תפקידים אחרים

• ראש המכון לעיבוד מידע ולקבלת החלטות באוניברסיטת חיפה
• ראש מכון "מינרבה" לחקר תהליכים קוגניטיביים וביצועי אנוש
• יועץ הרקטור לפיתוח אקדמי באוניברסיטת חיפה
• חבר המועצה של הקרן הלאומית למדע
• חבר הסנט באוניברסיטת חיפה
• יו"ר הוועד המנהל של מכון מקס פלאנק לחקר תהליכים פסיכולוגיים בגרמניה
• חבר בוועד המנהל של החברה האירופית לפסיכולוגיה קוגניטיבית ושל החברה למחקר יישומי בתהליכי זיכרון

פרסים ואותות כבוד

• מלגת פולברייט, ארה"ב
• פרס הומבולדט למחקר, גרמניה
• פרופ' קוריאט זכה בכעשרים מענקי מחקר תחרותיים מאז שנת 1986, ושימש מרצה אורח בכמה כנסים בינלאומיים.

אשר קוריאט נולד בשנת 1939 במקנס, מרוקו, כבן בכור למשפחה בת שמונה ילדים. משפחתו עלתה לארץ בעלייה הגדולה בשנת 1949, ולאחר תקופה קצרה במעברה עברה להתגורר בירושלים. "למזלי ולמזלם של אחיי ואחיותיי", מספר קוריאט, "ראו הורי בחינוך ערך עליון ודחפו את כולנו להמשיך וללמוד על אף המצוקות הכלכליות שעברו עליהם". ואמנם, לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר התיכון ואת שירות החובה בצה"ל הוא המשיך ללמוד באוניברסיטה העברית. לאחר התרוצצות בין כמה חוגים הוא החליט לשלב בין לימודי הפסיכולוגיה ללימודי הפילוסופיה. "תחום הפסיכולוגיה ממש ריתק אותי כבר מההתחלה. נהניתי מאוד מהשילוב שגיליתי בין עומק תיאורטי בנושאים הומניסטיים ובין תחכום מתודולוגי". הוא סיים בהצטיינות את התואר הראשון, והמשיך ללימודי התואר השני בפסיכולוגיה במגמה המחקרית.

במהלך לימודיו שימש אשר קוריאט עוזר מחקר של פרופ' דניאל כהנמן, והוא זה אשר דחף אותו להמשיך את לימודיו לתואר שלישי. הוא התקבל ללימודי הדוקטורט באוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, וזכה במלגת פולברייט. העניין העיקרי שלו בלימודים היה הקשר בין התחום של תורת האישיות ובין תהליכים קוגניטיביים, דבר שחייב צירוף לא מקובל של התמחויות. במהלך לימודי הדוקטורט חקר ופרסם פרופ' קוריאט עם פרופ' ריצ'רד לזרוס נושאים שונים בתחום של מצבי לחץ וההתמודדות אתם. עבודת הדוקטור שלו עסקה בקשר שבין יצירתיות למבנה הזיכרון האנושי ונעשתה בהדרכתו של פרופ' ג'ק בלוק. "עבודה זו נשענה על שילוב של רעיונות תיאורטיים מתחום הפסיכואנליזה עם גישות שצמחו במסגרת הפסיכולוגיה הקוגניטיבית שהייתה בחיתוליה באותה תקופה, ולמעשה טבעה את הכיוון המחקרי שלי מאז ועד היום".

עם סיום הדוקטורט הצטרף פרופ' קוריאט בדרגת מרצה למחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. בתקופה זו הוא עסק גם בתחום הפסיכולוגיה החינוכית, ואף עמד בראש המגמה לפסיכולוגיה חינוכית בחוג לחינוך.

בשנת 1976 הצטרף פרופ' קוריאט לחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה. המחקר וההוראה שלו התמקדו מאז ואילך בעיקר בתחום הזיכרון האנושי ותהליכים קוגניטיביים. בשיתוף עם כמה עמיתים בחוג לפסיכולוגיה, ביניהם פרופ' אמנון רפפורט, פרופ' דוד נבון וד"ר יואל נורמן, הקים את המגמה לפסיכולוגיה קוגניטיבית וגורמי אנוש במסגרת הלימודים המתקדמים בחוג לפסיכולוגיה. מגמה זו העמידה עד עתה מעל ל-100 מוסמכים ודוקטוראנטים. "במקביל הקמנו את המכון לעיבוד מידע וקבלת החלטות (מעמק"ה). בעיניי זהו אחד ההישגים החשובים ביותר שלי: מכון המאגד קבוצת חוקרים מעולה העוסקת בחקר מגוון רחב של תהליכים קוגניטיביים (תפיסה, קשב, למידה, זיכרון, חשיבה, שיפוט, קבלת החלטות והנדסת אנוש) מהיבטים שונים, תוך שיתוף פעולה והפריה הדדית. המכון הוא מעין קיבוץ מחקרי שבו גם הסטודנטים לתארים המתקדמים הם שותפים שווי זכויות".

במהלך השנים עשה פרופ' קוריאט תקופות שונות בחו"ל. "בכל תקופה כזאת עשיתי קפיצת דרך בניסיון לגבש ולהעמיק את מחשבותיי". בשנים 1977-1978 בילה פרופ' קוריאט שנת שבתון באוניברסיטת אורגון, שבה עבד עם פרופ' מיכאל פוזנר, מחלוצי המחקר הקוגניטיבי. "נחשפתי שם לפרדיגמות מחקריות שהיו בחיתוליהן". במקביל עסק פרופ' קוריאט באותה שנה במחקר בתחום של שיפוטים מטה-קוגניטיביים במסגרת מכון המחקר Decision Research. בשנת 1992 שהה פרופ' קוריאט באוניברסיטת טורונטו ובמכון המחקר רוטמן בטורונטו שמרוכזים בו היום טובי החוקרים בתחום הזיכרון. בשנים האחרונות הוא עשה תקופות אחדות במכון מקס-פלאנק למחקר פסיכולוגי במינכן, גרמניה, בתמיכת מלגת הומבולדט שזכה בה. מכון זה משמש אכסניה לחוקרים רבים בתחומיה המגוונים של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית. "שהותי שם נעשתה במסגרת המאמצים של עמיתיי ושלי לטפח קשרים מחקריים עם גרמניה. יחד עם עמיתיי מן הטכניון זכינו במענק להקמת מכון 'מינרבה' המשותף לאוניברסיטת חיפה ולטכניון. מאמצינו מכוונים לפתח ולהעמיק את שיתוף הפעולה המחקרי בינינו לבין מוסדות מחקר שונים בגרמניה, כולל פרויקטים במימון דו-לאומי". במקביל נעשים מאמצים לפתח קשרי עבודה עם מדינות שונות באירופה במסגרת החברה האירופית לפסיכולוגיה קוגניטיבית שבה פרופ' קוריאט ממלא תפקידים חשובים.

"נוסף לתפקידי כראש המכון לעיבוד מידע וקבלת החלטות וכראש מרכז 'מינרבה'", הוא אומר, "אני מוצא את עצמי נסחף לפעילות רבה כעורך משנה של כתב-עת מדעי וכחבר מערכת בכמה כתבי-עת בפסיכולוגיה, וכן כחבר בוועדות מדעיות רבות."

תחום העניין המחקרי המרכזי של פרופ' קוריאט כיום הוא הפסיכולוגיה של הזיכרון והמטה-זיכרון. "אני רואה את התרומה החשובה שלי בניסיון לגעת בשאלות בסיסיות בדבר מהותה ותפקידה של התודעה האנושית. שאלות אלה עדיין עומדות ברקע של המחקר האקספרימנטאלי במטה-קוגניציה, אבל כבר עתה ניתן לראות, לדעתי, שיש לתוצאות המחקר שלי השלכות חשובות לגבי שאלות יסוד אלה. במאמרים ובמחקרים האחרונים אני מפתח את הרעיון שהחוויה הסובייקטיבית, שהיא לב לבה של התודעה, היא עצמה תוצר של תהליכים בלתי מודעים, ומשרתת פונקציה חשובה (Crossover Function) של תיווך בין תהליכים שהם בלתי מודעים בעיקרם לתהליכים מודעים ונשלטים".