חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תש"ע בתחום חקר הבלשנות העברית, הכללית והעברית.
אריה לוין – פרופ' אמריטוס לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים – הוא מן החוקרים החשובים של הלשון הערבית ושל תולדותיה. מחקריו המקיפים והיסודיים בכתביהם של המדקדקים הערבים הקדומים שפכו אור רב על תולדות הדקדוק הערבי ועל המינוח והתיאוריות שלו ועל ההיסטוריה של הלשון הערבית והדיאלקטים הרבים שלה. תרומתו המקצועית למערכות החינוך והביטחון שיפרה מאוד את הוראת הערבית ותרמה לקידום המקצוע.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' משה בר-אשר, יו"ר, פרופ' אולגה קפליוק, פרופ' תמר סוברן
פרס ישראל בבלשנות כללית לשנת תש"ע מוענק לפרופ' אריה לוין על הישגיו המצוינים בחקר תולדות החשיבה הדקדוקית הערבית בימי הביניים ובחקר הדיאלקטולוגיה הערבית המודרנית ועל תרומתו הגדולה להוראת הערבית באוניברסיטה העברית ובבתי הספר התיכוניים בארץ.
חקר הבלשנות הערבית
אריה לוין נחשב לחוקר המוביל ולראש המדברים בחקר ספר היסוד של הבלשנות הערבית בימי הביניים, הלא הוא הַכִּתַאב - ספרו של המלומד והמדקדק הגדול סִיבּאוַיְהִ. בעשרות השנים שהוא עסק ועוסק בתחום הזה העמיד לוין פרקים מקיפים וחשובים במשנתו הבלשנית של סיבאויה, ותיקן הרבה הבנות שגויות שרווחו שנים רבות בעניינה. כל נושא שהוא חקר מוגש לאחר בירורים מעמיקים הנשענים על נתונים רבים ועל ניתוחים מעמיקים וחדשניים. לדוגמה, במחקרו אַלמַפְעוּל אַל-מֻטְלַק בירר לוין בירור מעמיק, יסודי וחדשני פרק חשוב בדקדוק הערבי ותיאר אותו בהבנה ובמקוריות רבה ואף תיקן הבנה שגויה שהייתה רווחת במחקר שנים רבות.
הודות לבקיאותו בדיאלקטים חיים רבים הראה לוין שהרבה מהתופעות המתוארות בידי המדקדקים הערביים בימי הביניים הן תופעות רווחות בניבים החדשים של הערבית, ובזה הוא הוכיח שתיאוריהם של המדקדקים מבוססים על נתונים מדיאלקטים חיים ואינם בדיות או המצאות למדניות לשעתן של מדקדקים מלומדים. בזכות מחקריו אלו זכה לוין למעמד בין-לאומי איתן ומוביל, והוא אחד הדוברים החשובים בכל כינוס העוסק בחשיבה הדקדוקית הערבית בימי הביניים.
חקר הדיאלקטולוגיה הערבית
גם בחקר הדיאלקטולוגיה הערבית הרים אריה לוין תרומות מוכחות ורבות ערך. מחקרו המקיף והכולל על תופעת הָאִימָלָה (= המעתק של התנועה a אל e), המצויה בלהגים ערביים שונים במזרח ובמערב, הוא אחת העבודות החשובות ביותר בחקר הדיאלקטים הערביים שנכתבו במאה העשרים. בחיבור הזה רוכזו, מוינו ונותחו מאות ואלפי נתונים ממרחב עצום של להגים. לוין הראה ברורות שהיקף המעתק הזה שונה מדיאלקט לדיאלקט. עיוניו בסוגיה הזאת הם עיונים למופת, רצופים ידע רב, מלאים דיונים מעמיקים ומלומדים ומוצעים כמשנה סדורה, רהוטה וברורה. גם ספרו על הדיאלקט הערבי הירושלמי הוא הישג מחקרי מרשים וחשוב. לבד מהיותו ספר לימוד מעולה, שוקעו בו תובנות רבות וחידושים לרוב, והוא ספר לדוגמה לכל מי שיבוא לתאר דיאלקט של לשון חיה בכלל או דיאלקט כלשהו של הלשון הערבית בפרט.
ההוראה
בנוסף לאלה ייאמרו כאן דברים על לוין המורה ומורה המורים. לא בכדי הוכתר לוין כאחד המורים המצטיינים באוניברסיטה העברית, ויש לשאת על נס את תרומתו רבת השנים בתקופה שמעל שלושים שנה להנחלת הלשון הערבית בארץ. כיושב ראש הוועדה להוראת הערבית בבתי הספר בארץ הוא העלה את רמת ההוראה של הלשון הערבית, השביח את יוקרתו של המקצוע והביא להגדלת מספר הנבחנים ביחידות המקיפות. כן הרים אריה לוין תרומות מוכחות להוראת הערבית בזרועות הביטחון וזכה לשבחים מופלגים על כך.
בזכות תרומותיו המקיפות בשלושת הענפים המתוארים מוענק לו פרס ישראל.
קורות חיים
אריה לוין – פרופ' אמריטוס לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים – הוא מן החוקרים החשובים של הלשון הערבית ושל תולדותיה. מחקריו המקיפים והיסודיים בכתביהם של המדקדקים הערבים הקדומים שפכו אור רב על תולדות הדקדוק הערבי ועל המינוח והתיאוריות שלו ועל ההיסטוריה של הלשון הערבית והדיאלקטים הרבים שלה. תרומתו המקצועית למערכות החינוך והביטחון שיפרה מאוד את הוראת הערבית ותרמה לקידום המקצוע.
פרופ' לוין מתגורר במבשרת ציון, נשוי לגאיל, אב ליריב וליורי וסב לשישה נכדים.
לימודים והשתלמויות
1960 תואר בוגר בשפה וספרות עברית, האוניברסיטה העברית, ירושלים
1964 תואר מוסמך בשפה וספרות עברית, האוניברסיטה העברית, ירושלים
1971 תואר דוקטור בשפה וספרות עברית, האוניברסיטה העברית, ירושלים
תפקידים אקדמיים
1972– חבר סגל בחוג לשפה וספרות ערבית, האוניברסיטה העברית בירושלים (מ-1985 בדרגת פרופסור ומ-2007 פרופ' אמריטוס)
1985–1990 ראש החוג לשפה וספרות ערבית, האוניברסיטה העברית, ירושלים
1992–1998 ראש המכון ללימודי אסיה ואפריקה, האוניברסיטה העברית, ירושלים
1999–2002 יושב ראש הוועדה ללימודים מתקדמים בפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית, ירושלים
2000–2003 חוקר ראשי (עם פרופ' ס' הופקינס), המפעל לחקר הלהגים הערביים של ארץ ישראל
2003–2008 חוקר ראשי (עם פרופ' מ' מילסון), המפעל לעדכון המילון הערבי–עברי (מילון איילון-שנער)
תפקידים אחרים
1986–1989 יושב ראש הוועדה לכתיבת תכנית הלימודים בערבית לתיכונים ולחטיבות הביניים, משרד החינוך
1986–2006 יושב ראש ועדת המקצוע להוראת ערבית בבתי ספר עבריים, משרד החינוך
1991– חבר מערכת, כתב העת Jerusalem Studies in Arabic and Islam
2001– חבר הוועדה האקדמית, מוסד ביאליק, ירושלים
2003–2006 יושב ראש הוועדה להכנת תכניות לימודים בערבית מדוברת לבתי ספר תיכונים
אותות הוקרה, תעודות ופרסים
1998 מופקד הקתדרה ע"ש הניה שרף במדעי הרוח
2001 פרס מילקן למרצה מצטיין, האוניברסיטה העברית, ירושלים
פרסומים נבחרים
-
-
- 1975 The vernacular poetry of Safiyy al-Dīn al-Hillī, Israel Oriental Studies
- 1979 The meaning of ta'addā al-fi'l ilā in Sībawayhi's al-Kitāb, Studia Orientalia Memoriae D.H Baneth Dedicata
- 1981 The grammatical terms al musnad, al musnad ilayhi and al isnād, Journal of the American Oriental Society
- 1985 The distinction between nominal and verbal sentences according to the Arab grammarians, Zeitschrift fur Arabischen Linguistik
- 1992 What is meant by al-maful al-mutlaq?, Semitic Studies in Honour of Wolf Lesslau on the Occasion of His eighty-Fifth Birthday
- 1992 Sībawayhi's attitude to the spoken language, Jerusalem Studies in Arabic and Islam
- 1992 The authenticity of Sībawayhi's description of the imāla, Jerusalem Studies in Arabic and Islam
- 1995 The fundamental notions of the Arab grammarians' theory of 'amal, Jerusalem Studies in Arabic and Islam
- 1997 The Arab grammarians' theory of taqdīr and its terminology, Jerusalem Studies in Arabic and Islam
- 1999 The first book of Arab dialectology - Sībawayhi's al-Kitāb, Jerusalem Studies in Arabic and Islam
- 2000 The meaning of harf jā'a li-ma'nan in Sībawayhi's al-Kitāb, Jerusalem Studies in Arabic and Islam
- 2003 Sībawayhi's attitude to the language of poetry, Jerusalem Studies in Arabic and Islam
- 2004 The status of the science of grammar among Islamic sciences, Jerusalem Studies in Arabic and Islam
- 2007 Arabic grammar and classical Arabic, Jerusalem Studies in Arabic and Islam
- 2007 Sībawayhi's view of al-mubtada' and al-ibtidā, Shaari Lashon, Studies in Hebrew, Aramaic and Jewish languages presented to Moshe Bar Asher