חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשפ"ג בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
פרופ' אמנון שעשוע, מדען וחוקר בעל שם עולמי, ניחן ביכולת נדירה לשלב בין ההיבטים האקדמיים והתעשייתיים של הבינה המלאכותית ולתרגם פריצות דרך מדעיות לכדי הישגים טכנולוגיים בקנה מידה בין־לאומי. מעטים המדענים אשר הופכים חדשנות ויצירתיות אקדמית ליזמות עסקית מצליחה. פרופ' שעשוע נמנה עם קבוצה נדירה אף יותר – אלו אשר בכל פועלם דבקים בחזון בלתי מתפשר לרתום את הטכנולוגיה לטובת האנושות ולהפוך את העולם שאנו בו חיים למקום טוב יותר. מובילאיי, בהובלתו של פרופ' שעשוע, הציגה שורה של פיתוחים פורצי דרך בתחום מערכות העזר לנהג, אשר קנו לה מעמד בלתי מעורער כמובילה עולמית בתחום. החזון בהקמתה – הפחתה דרמטית של תאונות הדרכים והצלת חיי אדם – הופך למציאות.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
השופטים: פרופ' יצחק קרייס – יושב ראש, מר משה אדרי, גב' נעמי סטוצ'ינר, גב' מרים פרץ, מר יפתח רון־טל
פרופ' אמנון שעשוע, מדען וחוקר בעל שם עולמי, ניחן ביכולת נדירה לשלב בין ההיבטים האקדמיים והתעשייתיים של הבינה המלאכותית ולתרגם פריצות דרך מדעיות לכדי הישגים טכנולוגיים בקנה מידה בין־לאומי. מעטים המדענים אשר הופכים חדשנות ויצירתיות אקדמית ליזמות עסקית מצליחה. פרופ' שעשוע נמנה עם קבוצה נדירה אף יותר – אלו אשר בכל פועלם דבקים בחזון בלתי מתפשר לרתום את הטכנולוגיה לטובת האנושות ולהפוך את העולם שאנו בו חיים למקום טוב יותר. מובילאיי, בהובלתו של פרופ' שעשוע, הציגה שורה של פיתוחים פורצי דרך בתחום מערכות העזר לנהג, אשר קנו לה מעמד בלתי מעורער כמובילה עולמית בתחום. החזון בהקמתה – הפחתה דרמטית של תאונות הדרכים והצלת חיי אדם – הופך למציאות.
לאורך כל שנותיו כמדען וחוקר, בלטה יכולתו העקבית של פרופ' שעשוע לתרגם את הישגיו האקדמיים לפריצות דרך טכנולוגיות שהובילו את החברות שהקים להצלחות בקנה מידה בין־לאומי, מה שהפך את מדינת ישראל למעצמת הייטק וסייע רבות לכלכלה הישראלית. נדיר למצוא מדען חלוץ בתחומו שהשכיל לתרגם את פירות מחקריו להקמת תעשייה פורצת דרך בקנה המידה הרחב ביותר. החל במובילאיי, שהטכנולוגיה שלה מצילה את חייהם של מיליוני אנשים מתאונות דרכים, וכלה באורקם, שמוצריה נותנים תקווה ואיכות חיים למוגבלי ראייה ולבעלי מוגבלויות בכלל בכל העולם. ב־2019 אף בחר מגזין TIME במוצר של אורקם כאחת ממאה ההמצאות הגדולות של השנה.
פרופ' שעשוע עוסק בפעילות פילנתרופית נרחבת המקדמת שוויון הזדמנויות חברתי ותעסוקתי. בולטת במיוחד תרומתו ומעורבותו בארגון "קמא־טק", הפועל לשילוב חרדים בהייטק. עמותה נוספת היא "בבא־דע", בתמיכתו של שעשוע, הפועלת להנגשת תכנים מעולם המדעים לילדים ונוער באוכלוסייה החרדית. נוסף על אלה תומך שעשוע במספר רב של עמותות, ארגונים ומוסדות, כגון עמותת QueenB לעידוד נשים בהייטק, פרויקט תגלית, ושורת בתי חולים ואוניברסיטאות.
באוקטובר 2020, בצל משבר הקורונה, הקים יחד עם רעייתו את הבית לסולידריות חברתית ואת תוכנית WE19, קרן מענקים בסכום כולל של 100 מיליון שקל שחולקו לכ־2,000 עסקים קטנים שנפגעו ממשבר הקורונה. בחירת העסקים נעשתה באמצעות שיטה חדשנית בתחום הפילנתרופיה, המבוססת על אלגוריתם של חוכמת עמיתים. כל זאת, על מנת לשמור על הרוח היזמית הישראלית, להפיח תקווה בעסקים שנולדו לתוך מגפת הקורונה ולהעניק להם הזדמנות מחודשת לצמוח. בתחום הפילנתרופיה האקדמית, שעשוע פועל לקידום פעילות מחקר ולעידוד מצוינות אקדמית. לאחרונה תרמה מובילאיי בהובלתו להקמת בניין חדש בפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטה העברית וכן תמכה בתוכנית המצטיינים של הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב.
עשייתו האקדמית הענפה באה לצד שנים של עשייה יזמית, שבהן הוביל את החברות שייסד להישגים טכנולוגיים ועסקיים חסרי תקדים. עם זאת, כל העת לא זנח פרופ' שעשוע את ההוראה האקדמית. גם היום, לצד היותו מנכ"ל העומד בראש חברות המעסיקות אלפי עובדים, פרופ' שעשוע מכהן כפרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית, עם מעבדה פעילה, והוא מנחה סטודנטים לתארים מתקדמים. שישה מתוך בוגרי המעבדה בראשותו משמשים כיום חברי סגל מן המניין במוסדות אקדמיים בארץ, מספר גבוה למדי בנוף האקדמי הישראלי.
פרופ' שעשוע הוא שגריר של המצוינות, ההעזה והיצירתיות הישראלית בעולם.
ועל כן מצאה הוועדה את פרופ' אמנון שעשוע ראוי לקבל את פרס ישראל לשנת תשפ"ג על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
קורות חיים
פרופ' אמנון שעשוע נשוי לענת רמתי שעשוע והם מתגוררים במבשרת ציון. הם הורים לנמרוד, ענבר וליאור וסבים לאסף.
לימודים
1982–1985 תואר ראשון (BSC), מתמטיקה ומדעי המחשב, אוניברסיטת תל אביב
1986–1988 תואר שני (MSC), מתמטיקה ומדעי המחשב, מכון ויצמן למדע
1989–1992 תואר דוקטור (PHD), מדעי המחשב ובינה מלאכותית, MIT
תפקידים ומינויים אקדמיים
1996–1999 מרצה בכיר, המכון למדעי המחשב, האוניברסיטה העברית בירושלים
1999–2003 פרופ' חבר, המכון למדעי המחשב, האוניברסיטה העברית בירושלים
2002–2005 ראש בית הספר להנדסה ומדעי המחשב, האוניברסיטה העברית בירושלים
2003– פרופ' מן המניין, ביה"ס להנדסה ומדעי המחשב, האוניברסיטה העברית בירושלים
נקודות ציון
1999 הקמת מובילאיי, חברה המפתחת טכנולוגיות ראייה ממחושבת לייצור מערכות סיוע מתקדמות לנהג ולנהיגה אוטונומית
2014 מובילאיי מונפקת בבורסת ניו יורק (NYSE) בהנפקה הישראלית הגדולה ביותר
2017 מובילאיי נמכרת לאינטל בעסקת הרכישה הגדולה ביותר בישראל
2022 מובילאיי מונפקת בבורסת ה־NASDAQ בהנפקה הישראלית הגדולה ביותר
2010 הקמת אורקם, חברה המפתחת התקן מבוסס ראייה ממוחשבת המסייע לכבדי ראייה, עיוורים ובעלי מוגבלויות נוספות
2019 הקמת AI21 Labs, המפתחת יישומי בינה מלאכותית לעיבוד שפה טבעית, המסייעים לכתיבה ולקריאה של טקסטים
2019 הקמת בנק דיגיטלי One-Zero, הבנק הראשון המוקם בישראל מזה 40 שנה
2022 בנק One-Zero פותח את שעריו ללקוחות
2022 הקמת Mentee Robotics, המפתחת רובוט־משרת, רב־תכליתי ודמוי אדם, שיוכל לסייע במטלות בית יומיומיות
פעולות ציבוריות (יחד עם ענת רמתי שעשוע)
קמא־טק – יושב ראש הוועדה המייעצת, תמיכה מ־2015; מיזם לקידום חרדים וחברות סטרטאפ חרדיות בהייטק הישראלי
בבא־דע – ייסוד ותמיכה מ־2015; עמותה הפועלת לחשיפת נוער בחברה החרדית למדעים וטכנולוגיה
WE19 – מענקים בסך 100 מיליון שקלים לעסקים קטנים; הוקם ב־2020 בשעת חירום נוכח משבר הקורונה
WeR1 – מיזם המשך ל־WE19 ליצירת קהילה לעסקים, תוך מתן תמיכה של 50 מיליון שקלים
פרסים והוקרה
2006 פרס לנדאו למדעים ולמחקר
2017 נבחר להשיא משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות
2019 מדען השנה בקהילת מדע הראייה והטכנולוגיה
2020 פרס דן דוד
2022 פרס החדשנות בתחום התחבורה מטעם The Automotive Hall of Fame
מפעל חיים
אמנון שעשוע נולד ב־1960 בתל גנים, רמת גן, לאימו חנינה (לבית ששון) ולאביו ד"ר ליאון שעשוע. האב היה מומחה בכלכלה חקלאית ועבד בבנק החלקאות והאם עבדה כמזכירה. "לאימי היה כישרון מתמטי מיוחד", מספר פרופ' שעשוע, "הייתה לה היצירתיות שיש למתמטיקאים גדולים, להסתכל על בעיה ולפתור אותה בדרך לא סטנדרטית".
"כילד התעניינתי באלקטרוניקה, בניתי מכשירי קשר יחד עם חברים", מספר שעשוע. "בעבודת קיץ בבנק החקלאות, לפני תחילת התיכון, נתנו לי משימה להכניס כרטיסי ניקוב למכונה. אחרי שהבנתי את פעולת המכונה, אחד המנהלים החליט לתת לי עבודת תכנות". הניסיון הזה הביא אותו להירשם למגמת המחשבים בתיכון אורט טכניקום גבעתיים. "זו הייתה בחירה חריגה לאמצע שנות השבעים", מדגיש שעשוע, "אז לא היה ברור שמחשבים זה הדבר הבא".
לאחר שירות צבאי קרבי כקצין בחיל השריון (1978–1982) נרשם לחוג למתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. כבר בשנה השנייה עבד בעבודת סטודנט בחברת סאיטקס, בה הועסק כמתכנת לכל דבר. בשנת 1984 נישא לענת (לבית רמתי) וברבות הימים נולדו להם שלושת ילדיהם – נמרוד, ענבר וליאור.
את התואר השני החליט שעשוע לעשות במעבדתו של פרופ' שמעון אולמן במכון ויצמן ("המנטור הראשון שלי", מכנה אותו שעשוע), לאחר שקרא מאמר מרתק של אולמן על העין האנושית. "במכון ויצמן התעמקתי בראייה ממוחשבת, שאפנו בעצם להבין איך המוח האנושי פועל בעיבוד תמונה", הוא מסביר. את הדוקטורט עשה ב־MIT, "שם פגשתי את המנטור השני שלי, פרופ' תומסו פוג'יו (Poggio). המשכתי לחקור איך המוח פועל בעיבוד תמונה והתחלתי לפתח אלגוריתמים של ראייה ממוחשבת, שייקחו אותנו לשלב הבא". ואומנם, כמה מפרקי הדוקטורט שלו נחשבו אז חדשניים מאוד, וסייעו בהמשך בהקמת החברה הראשונה שלו.
כששב ארצה התקבל כחבר סגל באוניברסיטה העברית, "שם עבדתי עם פרופ' שמואל פלג, המנטור השלישי שלי". פעילותו בייזום והקמה של חברות טכנולוגיה נערכה כל השנים במקביל לפעילותו האקדמית: "אני קודם כול אדם של מחקר תאורטי, עובד עם סטודנטים ומייצר מאמרים תאורטיים". במסלול האקדמי התקדם בדרגות האקדמיות עד לפרופסור מן המניין וממשיך בכך עד היום. "אני מנחה תלמידי מחקר, יש לי מעבדה פעילה, וחלק גדול מהדוקטורנטים שלי היום פרופסורים באוניברסיטאות". לצד זאת – אולי בעקבות נטייתו המוקדמת לעסוק באלקטרוניקה – הוא שואף לפעול גם ברמה היישומית־פרקטית. הוא מסביר: "אלה מיזמים שנדרשים להם תקציבים גבוהים וכוח אדם שאין באוניברסיטה. הדרך לעשות את זה היא הקמה של חברה".
בשנת 1995 הקים את החברה הראשונה שלו, קוגניטֶנס, שבה נבנה חיישן אופטי המשמש יצרני רכב לצורך בקרת ייצור של חלקי המכונית. שם נעשה שימוש ראשון בתובנות המחקריות שלו במדעי המחשב – ובפרט בראייה ממוחשבת. החברה נמכרה ב־2007 ופועלת עד היום ברמת השרון.
בשנת 1999 הקים את חברת מובילאיי. "זה התחיל משיחה עם יצרן רכב יפני שביקש לשמוע את דעתי, כמומחה לראייה ממוחשבת, על בנייה של מערכת עזר לנהג שיודעת לבלום לפני התנגשות". הועמד לרשותו תקציב והוא גייס לצידו שני חברים, זיו אבירם מישראל ונוריו איצ'יהשי מיפן – "וככה התחילה מובילאיי", הוא אומר. מתוך שיח עם שורה של יצרניות רכב נוספות עלה בידם להרחיב את שיתופי הפעולה בתעשיית הרכב ולפתח טכנולוגיה "שהייתה קפיצת דרך בסדרי גודל מעבר לכל גורם אחר שניסה לפתח אז טכנולוגיה כזאת", מסביר שעשוע. החברה הונפקה ב־2014 בהנפקה הישראלית הגדולה ביותר בניו יורק ונמכרה ב־2017 לאינטל; לאחרונה הנפיקה אותה אינטל והיא שווה כ־30 מיליארד דולר. כיום כשמונים אחוזים מכלל מערכות הבטיחות האקטיביות ברכבים חדשים מתבססות על מובילאיי, וסך המכירות שלה עומד על כשני מיליארד דולר בשנה. למרות המכירה, פרופ' שעשוע התעקש להישאר בארץ: "מובילאיי היום מעסיקה 3,500 איש, מתוכם 3,200 בישראל", הוא אומר.
בשנת 2010 הקים את "אורקם", חברה הבונה מערכות עזר מבוססות בינה מלאכותית לבעלי מוגבלויות. למשל, בעזרת מכשיר זעיר המורכב על משקפיים המערכת מסייעת לעיוור, על ידי חיווי קולי, לדעת מה נמצא מולו, לקרוא שלטים, עיתונים ועוד. "המערכת בעצם מנגישה לו את העולם", אומר שעשוע. חברה נוספת שהקים היא AI21, העוסקת בבינה מלאכותית בהקשר של שפה. "בינה מלאכותית בעצם הופכת את המחשב מכלי עבודה לשותף בחשיבה", אומר שעשוע. "זאת המהפכה הגדולה ביותר של המאה הזאת".
בסוף שנת 2019 החל לפעול בנק וואן זירו שהקים, בנק חדש בישראל לראשונה אחרי 40 שנה. "מה שעניין אותי כאן הוא הצד הטכנולוגי, איך אתה לוקח שירותים בנקאיים מתקדמים ועל ידי הכנסת בינה מלאכותית אתה מנגיש אותם לכולם. זה גם עזר בשבירה של הריכוזיות של הבנקים בישראל". חברה נוספת שהוא עוסק בהקמתה היא "מֶנטי רובוטיקס", שהחזון שלה הוא לייצר רובוט שיסייע בכל עבודות הבית. "מה שמשותף לכל החברות האלה הוא הבינה המלאכותית, והכול נעשה בישראל", מדגיש פרופ' שעשוע.
במקביל לפעילותו האקדמית המתמדת ולפעילות העסקית הפורייה מקפיד פרופ' שעשוע על שיתוף ההצלחה גם עם ציבורים נוספים במדינת ישראל, בתמיכה יוצאת דופן ובתשומת לב ייחודית. "הרעיון הוא להסתכל על מגזרים שמודרים מההצלחה הכלכלית הישראלית ולראות איך עוזרים להביא גם אותם". למשל, פרופ' שעשוע תומך במיזם "קמא־טק" לקידום חרדים בהייטק הישראלי ומסייע לחברות סטרט־אפ חרדיות במגוון תוכניות. תמיכה משמעותית נוספת היא בעמותת "בבא־דע", הפועלת לחשיפת נוער בחברה החרדית למדעים וטכנולוגיה, באמצעות חוגי טכנולוגיה וחלל, יסודות מדעיים ועוד; התוכנית הגיעה ליותר מ־5,000 ילדים חרדים. "אני לא רוצה לשנות לאף אחד את אורח החיים, אני עובד עם ארגונים פנים־חרדיים ותומך בהם".
בתקופת הקורונה החליט פרופ' שעשוע, בשיתוף עם אשתו ענת וילדיו, לסייע לעסקים חדשים שטרם התייצבו. הוא מספר על המיזם, WE19: "ראינו שעסקים חדשים נופלים בין הכיסאות מבחינת הזכאות שלהם לעזרה מהמדינה. החלטנו לתרום מאה מיליון שקלים כדי לעזור להעמיד אותם על הרגליים. את התמיכה חילקנו ל־2,300 עסקים, והשתמשנו בדרך חדשנית כדי לבחור את העסקים הנתמכים: בחירת עמיתים, שבה כל מי שמגיש מועמדות צריך לדרג עמיתים נוספים שראויים גם הם לדעתו לתמיכה. בנינו אלגוריתם שבעצם עזר לנו לקבוע אילו עסקים יקבלו את התמיכה".
הקרן הפילנתרופית, הפועלת בניהולה של ענת רמתי שעשוע, ענבר שעשוע בר־ניר ובני המשפחה, תרמה בשנים האחרונות מעל 300 מיליון שקלים לשורה ארוכה של מטרות בישראל, בהם תמיכה בנוער בסיכון, תמיכה קבועה בבתי חולים, תרומות משמעותיות למוסדות אקדמיה ועוד. "אנחנו לא מחפשים לשים את השם שלנו על בניין, אלא לראות איך תורמים לקצוות של החברה הישראלית", מסכם פרופ' שעשוע. "הלכידות והסולידריות הם הערכים הגבוהים ביותר שמנחים אותנו".
פרסומים נבחרים
-
-
A. Shashua and M. Werman. On the Trilinear Tensor of Three Perspective Views and its Underlying Geometry. In Proc. of the International Conference on Computer Vision (ICCV). Boston, MA. June, 1995
-
A. Shashua. Algebraic Functions For Recognition. IEEE Transactions on Pattern Analysis and Machine Intelligence (PAMI) Vol. 17(8), pp. 779-789. 1995
-
G. P. Stein and A. Shashua. On Degeneracy of Linear Reconstruction from Three Views: Linear Line Complex and Applications. IEEE Transactions on Pattern Analysis and Machine Intelligence (PAMI), Vol. 21(3), pp. 244-251. 1999
-
S. Avidan and A. Shashua. Threading Fundamental Matrices. IEEE Transactions on Pattern Analysis and Machine Intelligence (PAMI). 2001
-
A. Shashua and T. Riklin Raviv. The Quotient Image: Class Based Re-rendering and Recognition With Varying Illuminations. IEEE Transactions on Pattern Analysis and Machine Intelligence (PAMI), Vol. 23(2), pp. 129—139. 2001
-
L. Wolf and A. Shashua. On Projection Matrices P^k -> P^2, k=3,...,6, and their Applications in Computer Vision. International Journal on Computer Vision (IJCV) 48(1). 2002
-
T. Hazan and A. Shashua. Norm-Product Belief Propagation: Primal-Dual Message-Passing for Approximate Inference. IEEE Transactions on Information Theory, 56(12):6294–6316. 2010
-
A. Shashua. Is the brain a good model for machine intelligence? Nature, V.482, pp. 462-463. 2012
-
N. Cohen, O. Sharir and A. Shashua. On the Expressive Power of Deep Learning: A Tensor Analysis. Conference on Learning Theory (COLT). June 2016
-
Y. Levine, O. Sharir, N. Cohen and A. Shashua. Quantum Entanglement in Deep Learning Architectures. Phys. Rev. Lett. (PRL) 122, 06530. Feb. 12, 2019
-
O. Sharir, Y. Levine, N. Wies, G. Carleo and A. Shashua. Deep Autoregressive Models for the Efficient Variational Simulation of Many-body Quantum Systems. Phys. Rev. Lett. (PRL) 124, 020503. Jan. 17, 2020
-
O. Sharir, A. Shashua and G. Carleo. Neural tensor contractions and the expressive power of deep neural quantum states. Phys. Rev. B (PRB) 106, 205136. Nov. 22, 2022
-