פרופ' כהן פרסם כ-30 ספרים ועוד עשרות מאמרים ופרקים בספרים בעברית, באנגלית ובצרפתית. מקצתם תורגמו גם לערבית ולתורכית. להלן כמה מפרסומיו הבולטים:
חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ז בתחום ידע ארץ ישראל.
אמנון כהן – פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית – הוא מזרחן בעל שם ואחד המומחים הגדולים בעולם לחקר השלטון העות'מאני בארץ ישראל. מחקריו רחבי ההיקף בפרוטקולים של בית הדין השרעי בירושלים הניבו סדרת ספרים מקיפה על השלטון בארץ במשך כארבע-מאות שנים ועל מעמדם של יהודי הארץ בתקופה העות'מאנית.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' ישראל שצמן, יו"ר, פרופ' אורה לימור, פרופ' מינה רוזן
פרס ישראל בידע ארץ ישראל מוענק לפרופ' אמנון כהן על היותו חוקר מעולה, מעמיק ופורה, המחזיק בכלי עבודה משובחים. בעבודתו המדעית אמנון כהן ממשיך את מורשת המחקר הדקדקנית, הדייקנית ועם זאת רחבת האופקים של מורהו המובהק אוריאל הד ז"ל. עם זאת הוא מחזיק בזכות ראשונים על חידושים מרכזיים בחקר ארץ ישראל. מחקריו בארכיונים של בית הדין השרעי בירושלים הם פריצת דרך בהיסטוריוגרפיה של ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית (1517–1918) ושל האימפריה העות'מאנית בכלל. המאפיין את מחקריו הוא השימוש האינטנסיבי והאקסטנסיבי בארכיונים אירופיים, תורכיים ואסלאמיים מקומיים לחשיפת פניה המגוונות של המציאות השלטונית, החברתית והכלכלית בארץ ישראל העות'מאנית. המסקנות ממחקרים אלה הביאו לתובנות שלא נודעו קודם לכן הן לגבי חלקים אחרים של האימפריה העות'מאנית והן לגבי המציאות החברתית, הכלכלית והפוליטית של עולם האסלאם בכלל.
כרכי התעודות, שפרופ' כהן ערך עם תלמידיו ושרוכזו בהם המקורות הנוגעים ליהודי ירושלים מתוך ארכיוני בית הדין השרעי במאות השש עשרה-התשע עשרה, הם אבן יסוד לכל מחקר על יהודי ירושלים וארץ ישראל בתקופה זו, והם תורמים תרומה ייחודית למחקר החברתי, הכלכלי והפוליטי של העיר העות'מאנית בכלל.
תרומתו הייחודית של פרופ' כהן במחקר הארכיונים של בתי הדין השרעיים הביאה לגל של מחקרים על הארכיונים האלה בכל רחבי האימפריה, מחקרים שהלכו בדרכו וחלקם נעשו על ידי תלמידיו. תרומתו זו זכתה להכרה ולהוקרה יוצאות דופן בקהילה האקדמית הבין-לאומית, והוא נמנה עם הוועדים המנהלים של הפורומים הבין-לאומיים המרכזיים העוסקים בתולדות האימפריה העות'מאנית.
בשנות עבודתו נודע פרופ' אמנון כהן כמורה נדיב ומסור, ותלמידיו ממשיכים את מורשתו בכל האוניברסיטאות בארץ. הוא הצטיין כמנהיג אקדמי בולט שעמד בראש מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח (1978–1981), מכון יד יצחק בן צבי לחקר ארץ ישראל ויישובה (1983–1988) ומכון טרומן לקידום השלום (1998–2003). בשנים שבהן ניהל מוסדות אלה עלתה קרנם בארץ ובעולם, והתעצמה באופן בולט פעילותם המחקרית.
על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' אמנון כהן ראוי לפרס ישראל בידע ארץ ישראל לשנת תשס"ז.
קורות חיים
פרופ' כהן מתגורר בירושלים. הוא נשוי לעמליה, אב לנעם, לטל ולענבל וסב לחמישה נכדים.
לימודים והשתלמויות
1958 תואר בוגר בערבית בלימודי המזרח התיכון וביחסים בין-לאומיים, האוניברסיטה העברית, ירושלים
1965 תואר מוסמך בלימודי המזרח התיכון, האוניברסיטה העברית, ירושלים
1970 דוקטור בלימודי המזרח התיכון, האוניברסיטה העברית, ירושלים
תפקידים אקדמיים בארץ
1971– חבר בסגל המחלקה ללימודי המזרח התיכון, האוניברסיטה העברית, ירושלים (מ-2004 פרופסור אמריטוס)
1974–1977 ראש החוג לתולדות המזרח התיכון בעת החדשה, האוניברסיטה העברית, ירושלים
1978–1981 ראש מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח
1983–1988 ראש המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה ב"יד יצחק בן צבי"
1990–1998 ראש מכון שאשא לסמינרים בין-לאומיים, האוניברסיטה העברית
1998–2003 ראש מכון טרומן לקידום השלום, האוניברסיטה העברית
תפקידים אקדמיים בחו"ל
1977–1978 פרופסור אורח באוניברסיטת יורק, טורונטו, קנדה
1982–1983 פרופסור אורח באוניברסיטת פרינסטון, ניו ג'רזי, ארה"ב
1982–1983 פרופסור אורח באוניברסיטת פנסילבניה, ארה"ב
1989–1990 ו-1993–1994 פרופסור עמית באוניברסיטת פנסילבניה, ארה"ב
1996–1997 עמית בכיר בסט' אנתוני קולג' באוניברסיטת אוקספורד, בריטניה
1997 פרופסור עמית במכון ללימודי היהדות, יארנטון, בריטניה
2000 פרופסור עמית בלינקולן קולג', אוניברסיטת אוקספורד, בריטניה
כמו כן הוזמן להרצות במכונים ובמוסדות אקדמיים רבים בעולם, ובהם: אוניברסיטת אוקספורד, בריטניה; אוניברסיטת קיימברידג', בריטניה; אוניברסיטת פריז, צרפת; אוניברסיטת הונלולו, ארה"ב; אוניברסיטת מוסקבה, רוסיה
תפקידים אחרים
1968–1974 (לסירוגין) יועץ לענייני ערבים לשר הביטחון ולממשל הצבאי ביהודה ובשומרון
מפעל חיים
אמנון כהן נולד בראשון לציון ב-1936 להורים שעלו מפולין בתנועת "השומר הצעיר". הוא גדל בעיר, וכבר בתקופת לימודיו בתיכון (עירוני א' בת"א) התחיל ללמוד ערבית. "היה לנו מורה נפלא – דב עירון ז"ל – שלימד אותי לאהוב את השפה, ובאמצעותה פתח לי גם צוהר לתרבות הערבית", הוא מספר. "בנוסף התעניינתי מאוד בפוליטיקה, נהגתי לקרוא עיתונים בכל יום, ורציתי לעסוק ביחסי חוץ או ביחסים בין-לאומיים".
כהן בחר ללמוד בעתודה האקדמית, ועשה תואר ראשון באוניברסיטה העברית בשלושה חוגים: ערבית, תולדות המזרח התיכון ויחסים בין-לאומיים. בתקופת לימודיו התחיל ללמד ערבית בגימנסיה העברית בירושלים, וכן ערבית ומזרח תיכון בבית הספר למדע המדינה של משרד ראש הממשלה, שקציני צה"ל וזרועות הביטחון האחרות למדו בו. בין השאר יזם ולימד שם קורס בפענוח כתבי יד בערבית.
עם סיום הלימודים התגייס כהן לצה"ל, ושירת במגוון תפקידים בחיל המודיעין. הוא עשה קורס קצינים, ולאחר שחרורו בדרגת סגן חזר לאוניברסיטה העברית ללימודי התואר השני בתולדות המזרח התיכון. בתקופה הזאת המשיך ללמד באוניברסיטה, בחוג למזרח התיכון. את התזה שלו כתב כהן על אחמד אל ג'זאר, שהיה המושל העות'מאני של ארץ ישראל בסוף המאה ה-18. כדי לאסוף את החומר לעבודתו נסע לכמה ארכיונים בתורכיה.
מיד לאחר קבלת התואר השני המשיך לדוקטורט והרחיב את עבודתו למחקר מקיף על התקופה. בהדרכתו של הפרופ' אוריאל הד ז"ל חקר כהן וניתח את דפוסי השלטון והמינהל בארץ ישראל במאה ה-18. גם בעבודת הדוקטור הרבה לנבור בארכיונים. הוא התגורר שנה באיסטנבול, ונסע גם לארכיבים בפריז, במרסיי ובלונדון.
כמה חודשים לאחר מלחמת ששת הימים זומן כהן במפתיע ללשכתו של שר הביטחון, משה דיין, והשר ביקש ממנו לשמש יועצו לענייני ערבים ביהודה ובשומרון. כהן ביקש להשלים את הדוקטורט, וב-1968, מיד לאחר שהגיש לאוניברסיטה את העבודה, התגייס לשירות קבע. הוא היה ממונה בתפקידו על הקשרים השוטפים עם ההנהגה הפוליטית, הדתית והמוניציפלית של הפלסטינים, והגיש בכל שבוע לצמרת צה"ל ניתוח מפורט על הפעילות הפוליטית ועל הלכי הרוח הציבוריים ביהודה ובשומרון. כהן שירת בתפקיד לסירוגין שש שנים, היה יועצם של שלושה שרי ביטחון (דיין, פרס וויצמן) וקודם לדרגת אלוף משנה. בכל משך שירותו הצבאי הקפיד לְפַנות יום בשבוע להוראה ולמחקר באוניברסיטה העברית.
עם שחרורו מצה"ל שב כהן לאוניברסיטה העברית כחבר סגל מן המניין בחוג לתולדות המזרח התיכון והמשיך לעסוק בהוראה ובמחקר. הוא המשיך לבקר בארכיונים בתורכיה, ובתוך כך הצליח להשיג גישה לארכיון של בית הדין השרעי בירושלים, שהיו אצורים בו הפרוטוקולים של בית הדין מראשית השלטון העות'מאני. "אישרו את בקשתי לאחר בדיקה עם בית המלוכה הירדני שבית הדין פעל בחסותו. לאחר שהם התרשמו מבקיאותי בשפה התורכית, הם נעזרו בי בסיווג החומר".
כהן התחיל במחקר שיטתי של יותר מ-400 כרכים עבי כרס. "הפרוטוקולים של בית הדין משקפים את ההיסטוריה של ירושלים ושל ארץ ישראל. אפשר ללמוד מהם על ענייני חברה וכלכלה, על המינהל המקומי וגם על הפקודות שהגיעו מאיסטנבול", מסביר כהן. המחקר רחב ההיקף הזה הניב בין היתר ספר בן שלושה כרכים (ורביעי בשלבי סיום) על מצבם ועל מעמדם של היהודים בירושלים בתקופת השלטון העות'מאני. כמו כן עסק כהן, עם תלמידיו, בהיבטים שונים של החיים בירושלים ובארץ ישראל בימי האימפריה העות'מאנית – כלכלה, מסחר, בנייה, ביטחון ועוד.
במחקרים אחרים המשיך כהן לשלב את התעניינותו בפוליטיקה ובחיי המזרח התיכון. הוא חקר וניתח את הפעילות המפלגתית בגדה המערבית בשלטון הירדני באמצעות ארכיונים של שירותי הביטחון הירדנים שנותרו בגנזך המדינה אחרי 1967. כעת הוא מרבה לעסוק גם במצב בעיראק. מחקריו הרבים ראו אור בשפות שונות, בהם ערבית ותורכית.
בכל שנות עבודתו במחקר הרבה כהן לעסוק גם בהוראה, ורבים מתלמידיו הם כיום פרופסורים בעצמם. הוא ארגן כינוסים מדעיים רבים, וכראש מכון שאשא באוניברסיטה יזם סדרה של סמינרים רב-תחומיים בענייני המזרח התיכון שעוררו עניין רב. כמנהל מכון טרומן לחקר השלום הוא יזם מחקרים משותפים עם חוקרים פלסטינים, ירדנים ומצרים.
גם כיום, לאחר שפרש לגמלאות מן האוניברסיטה, כהן ממשיך במרץ לעסוק במחקר ולעבוד עם החומרים הארכיוניים ועם העיתונות הערבית. "החלום שלי", הוא מסכם, "הוא להמשיך ולעסוק בתחום שאני אוהב".
פרסומים נבחרים
-
- 1980 מפלגות בגדה המערבית בתקופת השלטון הירדני (1948–1967)
- 1982 יהודים בשלטון האסלאם – קהילת ירושלים בראשית התקופה העות'מאנית
- 1993, 1996 ו-2003 יהודים בבית המשפט המוסלמי – חברה, כלכלה וארגון קהילתי בירושלים העות'מאנית (שלושה כרכים; עם א' בן-שמעון-פיקאלי ו-א' ג'יניאו)
- 1973 Palestine in the Eighteenth Century. Patterns of Government and Administration
- 1977 Population and Revenue in the Towns of Palestine in the 16th Century (with B. Lewis)
- 1989 Economic Life in Ottoman Jerusalem
- 2001 The Guilds of Ottoman Jerusalem
-
- 1989 חשיבותה של ערבית להיסטוריה יהודית: פכים מירושלים העות'מאנית, קתדרה
- 1996 גלגולו של הקדש, בתוך: ימי הסהר, פרקים בתולדות היהודים באימפריה העות'מאנית
- 2006 קפה ובתי קפה בירושלים, בתוך: עיונים בתולדות עמי האסלאם - ספר זיכרון לדוד איילון
- 1990 Le Rouge et le Noir – Jerusalem Style. In: Villes au Levant, Hommage à André Raymond
- 1992 L'oeuvre de Soliman le Magnifique à Jérusalem: les murailles, la citadelle et leurs moyens de défense, In: Soliman le Magnifique et son Temps