נוסף על הספרים שלהלן, פרסם פרופ' עמיחי מזר כמאתיים מאמרים בכתבי עת מקצועיים, דוחות על מחקרי שדה, פרקים בספרים וערכים אנציקלופדיים.
חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ט בתחום חקר הארכיאולוגיה.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' יהושע שוורץ, יו"ר, פרופ' שלמה בונימוביץ, פרופ' ארתור סג"ל
פרופ' עמיחי מזר הוא אחד מהארכיאולוגים הבכירים מבין הארכיאולוגים הפעילים כיום בארץ במחקר ובהוראה, והוא בעל שם עולמי בתחום הארכיאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת המקרא. פרופ' מזר בולט במגוון רחב של תחומי עשייה אקדמית וציבורית: מחקר שדה, פרסום מדעי, הנחלת ידע הארכיאולוגיה של ארץ-ישראל לציבור הרחב ועידוד חוקרים צעירים בתחילת דרכם האקדמית.
מחקריו הרבים והמגוונים של פרופ' מזר הם אבני דרך יסודיות בהכרה ובהבנה של תולדותיהם של ארץ-ישראל ותושביה במנעד רחב של תקופות העבר הרחוק של הארץ – מתקופת הברונזה הקדומה (האלף השלישי לפנה"ס) ועד לשלהי תקופת הברזל (המאה השישית לפנה"ס).
בשלושים השנים האחרונות עמד פרופ' מזר בראש סדרה מרשימה של פרויקטים ארכיאולוגיים חשובים ביותר. לחלק הארי של מחקרים אלה נגיעה ישירה לתולדות ישראל בארצו בתקופת ההתנחלות והשופטים ובתקופת המלוכה. חפירותיו באתר גילה בירושלים וב"אתר הפר" בשומרון שפכו אור על ראשית ישראל; בחפירות תל קסילה התווסף נדבך מהותי לחקר הפלשתים, תרבותם ומנהגי הפולחן שלהם; בתל בטש/תמנה נפרסה יריעה רחבה של התרבות הכנענית, הפלשתית והישראלית בשפלה הצפונית; חפירות תל בית-שאן ותל רחוב הרחיבו לאין שיעור את ידיעותינו על ימי השלטון המצרי בעמק בית-שאן ועל תולדות היישוב הכנעני והישראלי בחבל ארץ חשוב זה. בכל מחקרי השדה הללו הציב פרופ' מזר אמות מידה עליונות של עבודה ארכיאולוגית מדוקדקת וקפדנית, בעלת רמה מקצועית גבוהה ביותר.
הישג חשוב במיוחד שפרופ' מזר יכול להתגדר בו הוא פרסום מהיר ואיכותי של תולדות החפירות הרבות שעמד בראשן. פרופ' מזר הצליח להעמיד לרשות החוקרים בארץ ובעולם סדרה מרשימה של פרסומים מדעיים מלאים ומקיפים אודות חפירותיו. פרסומים אלה הם כלי עבודה מן הדרגה הראשונה לארכיאולוגים ולהיסטוריונים בארץ ובעולם ונקודת התחלה למחקרים רבים אחרים. הפרסומים זכו להערכה רבה בעולם המדעי והקנו לפרופ' מזר שם עולמי. נוסף על פרסומי חפירותיו העשיר פרופ' מזר את הארכיאולוגיה של ארץ ישראל בשפע מאמרים החובקים נושאי יסוד רבים בתחום ידע זה.
אחד משיאי עבודתו המדעית של פרופ' מזר הוא ללא ספק ספר הסיכום של הארכיאולוגיה של ארץ-ישראל מהתקופה הניאוליתית ועד חורבן הבית הראשון. ספר זה הפך לספר יסוד בלימוד עברה של ארץ-ישראל במוסדות אקדמיים רבים בארץ וברחבי העולם ואף תורגם לשפות רבות. זהו אחד החיבורים המקיפים והשיטתיים הטובים ביותר שנכתבו אודות הארכיאולוגיה של ארץ-ישראל, והוא מייצג נכוחה את ההתקדמות העצומה שחלה בדיסציפלינה זו וגם את תמונת המחקר העדכנית של הארכיאולוגיה של ארץ-ישראל לאורך כעשרת אלפים שנה.
במחקריו הרבים לא נתפס פרופ' מזר לאופנות בנות חלוף והמשיך לעסוק ללא ליאות בחשיפת צפונות העבר ובניתוחן. עם זאת, כאשר התעורר בשנים האחרונות ויכוח מדעי נוקב על ההיסטוריות של פרקי יסוד בהיסטוריוגרפיה המקראית, במיוחד אלה העוסקים בראשית ימי המלוכה בישראל, נכנס פרופ' מזר במהירות וביסודיות לעובי הקורה של תִארוך השכבות הארכיאולוגיות הרלבנטיות באמצעים פיזיקליים (פחמן 14). חיבוריו הרבים בנושאים הללו משמשים בימים אלה נדבך יסוד בדיון הער בבעיה.
למרות היותו איש מדע מן השורה הראשונה לא נותר פרופ' מזר ספון במגדל השן האקדמי. הוא הקדיש זמן רב לפעילות ציבורית והיה במשך שנים רבות עורך של כתב העת הפופולרי "קדמוניות". כמו כן היה שותף פעיל בעריכת קובצי מאמרים בנושאים מגוונים שיש בהם עניין רב לציבור הרחב, כגון הארכיאולוגיה של ירושלים, ההיסטוריוגרפיה המקראית וכיו"ב.
פרופ' מזר העמיד תלמידים רבים שהשתלבו בממסד ובמחקר הארכיאולוגי של מדינת ישראל על כל זרועותיו.
על ידיעותיו המקיפות, על עומק מחקריו, על נחישותו לרדת לעומקם של הנושאים "החמים" ביותר הנתונים בוויכוח מחקרי, על דבקותו בחשיפת עברה של הארץ ועל פרסומיו הרבים והחשובים הן לציבור החוקרים והן לציבור הרחב – על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' עמיחי מזר ראוי לפרס ישראל בחקר הארכיאולוגיה לשנת תשס"ט.
קורות חיים
פרופ' מזר מתגורר בירושלים, והוא נשוי לאורה, אב לסיגל, לרן וליותם וסב ליהלי ולניתאי.
לימודים והשתלמויות
1966 תואר ראשון בהיסטוריה של עם ישראל ובארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים
1972 תואר שני בארכיאולוגיה מקראית וקלאסית, האוניברסיטה העברית, ירושלים
1976 תואר דוקטור לארכיאולוגיה מקראית, האוניברסיטה העברית, ירושלים
1979–1980 עמית מחקר, אוניברסיטת לונדון
תפקידים אקדמיים
1972–1979 מדריך ומרצה, אוניברסיטת בן גוריון, באר-שבע
1977– חבר בסגל המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית (מ-1994 פרופסור מן המניין, בעל הקתדרה על שם אלעזר סוקניק)
תפקידים אחרים
1968–1972 ארכיאולוג חופר, אגף העתיקות, משרד החינוך
1982– חבר במועצת החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה
1993–1998 חבר המועצה לארכיאולוגיה
1994–1999 עורך כתב העת "קדמוניות"
1997– סגן נשיא החברה האנגלו-ישראלית לארכיאולוגיה
2001–2005 חבר במועצת רשות העתיקות
ניהול חפירות ארכיאולוגיות
1968 סקר אמות המים הקדומות של ירושלים
1971–1974 ו-1982–1989 חפירות תל קסילה
1977–1989 חפירות תמנה (תל בטש)
1978–1982 חפירות גילה, חירבת אבו טווין, חירבת מרג'מה, "אתר הפר", חורבת שילחה
1985–1988 חפירות הרטוב (עם פ' דה מירושדג'י)
1989–1996 חפירות תל בית-שאן
1997– חפירות תל רחוב
פרסים ואותות הוקרה
1991 פרס הספר המצטיין בארכיאולוגיה מקראית, החברה לארכיאולוגיה מקראית
2006 ספר יובל לכבודו: "I will Speak the Riddles of Ancient Times", Archaeological and Historical Studies in Honor of Amihai Mazar on the Occasion of his Sixtieth Birthday (editors: A. M. Maeir and P. de Miroschedji)
2006 פרס שימל למחקר הארכיאולוגיה של ארץ ישראל, מוזיאון ישראל
2007 פרס לנדאו למדעים ומחקר, מפעל הפיס
2007 ציון לשבח ע"ש רייט לפרסום מדעי בארכיאולוגיה של ארץ-ישראל, בתי הספר האמריקניים לחקר המזרח
מפעל חיים
"ארכיאולוגיה היא מקצוע מרתק של גילוי מתמיד, שבו אתה מנסה לשחזר כל מה שיש לו ביטוי חומרי מתרבויות העבר, כמו תהליכי התיישבות, חברה וכלכלה, אמנות ופולחן וכמובן שחזור ההשתלשלות ההיסטורית", אומר פרופ' עמיחי מזר, מחשובי הארכיאולוגים של ארץ-ישראל בתקופת המקרא.
מזר נולד בחיפה ב-1942, למשפחה שהשכלה וידיעת הארץ היו נר לרגליה. כילד כבר ביקר בחפירות שניהל דודו הארכיאולוג, הפרופ' בנימין מזר (מייזלר). בגיל הנעורים הוא התנדב לחפירות, בין השאר בבית שערים, ברמת רחל ובעין גדי. לאחר שירותו הצבאי למד היסטוריה של עם ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ושם התחיל להתעניין בחקר תקופת המקרא – נושא שיעמוד לימים במרכז הקריירה המדעית שלו.
בלימודי התואר השני באוניברסיטה העברית עסק מזר בחקר חותמות הגליל בארץ-ישראל מן האלף השני לפני הספירה והשתתף בסקר החירום הארכיאולוגי ביהודה לאחר מלחמת ששת הימים, בחפירות ברובע היהודי בירושלים העתיקה ובחפירות תל אשדוד וחצור. ב-1968 הוא ניהל סקר של אמות המים הקדומות לירושלים.
ב-1972 התחיל מזר לנהל את חפירות תל קסילה – אתר פלשתי בצפון תל אביב – המשך לחפירות שניהל דודו שם מסוף שנות ה-40. "חשפנו שם עיר שהתפתחה במאות ה-י"ב וה-י"א לפני הספירה", הוא מספר. "גולת הכותרת של החפירות הייתה גילוי מקדשי העיר שבהם נחשפו כלי פולחן נדירים ומיוחדים וחפצים המעידים על קשרים של תושבי המקום עם תרבויות שמעבר לים, כמו בקפריסין. זהו אתר מפתח בחקר התרבות הפלשתית". מקדשי תל קסילה וממצאיהם עמדו במוקד עבודת הדוקטור של מזר.
בשנות ה-70 וה-80 ניהל פרופ' מזר 12 עונות חפירה בתִמְנָה (תל בטש) שבשפלת יהודה. "חקרנו את תולדות המקום לאורך למעלה מאלף שנות קיומו, וגילינו שרידי עיר כנענית, יישוב פלשתי ועיר מתקופת המלוכה שהייתה בגבול ממלכת יהודה וממלכת עקרון. מצאנו עדויות לכיבוש העיר בידי סנחריב מלך אשור בשנת 701 לפני הספירה, ולכיבושה בידי נבוכדנאצר מלך בבל כעבור מאה שנה", הוא מספר.
בתקופה ההיא ניהל פרופ' מזר כמה חפירות בהיקף קטן יותר, בין השאר בשני אתרים המשויכים לתהליך ההתנחלות של שבטי ישראל בחבל ההר במאות ה-י"ב-י"א לפני הספירה. האחד הוא אתר פולחן בצפון שומרון והאחר יישוב כפרי שהתגלה בשכונת גילה שבירושלים. שני האתרים תרמו ללימוד המבנה החברתי-כלכלי והפולחן של המתנחלים הקדומים בחבל ההר. חפירות בשלושה אתרים אחרים ביהודה ובשומרון (חירבת אבו טווין ליד גוש עציון, חורבת שילחה וחירבת מרג'מה במזרח שומרון) תרמו ללימוד תולדות ההתיישבות באזורים אלו בתקופת המלוכה.
מ-1989 פרופ' מזר מנהל מחקר ארכיאולוגי של עמק בית-שאן בתקופת המקרא, תחילה בחפירות רחבות היקף בתל בית-שאן, שבהן נחקרו תולדות המקום מן האלף הרביעי לפני הספירה ועד לימי הביניים. חשובים במיוחד הממצאים המעידים על מעמדה של בית-שאן כמרכז שלטון מצרי בארץ ישראל בין המאה ה-י"ב למאה ה-ט' לפני הספירה. ב-1997 עבר מוקד המחקר לתל רחוב שמדרום לבית-שאן, שהפך להיות אתר מרכזי בחקר תקופת השופטים ותקופת המלוכה. בין השאר הוא מצא שם עם אנשי צוותו את המכוורת היחידה שהתגלתה עד כה בחפירות ארכיאולוגיות. בדיקות כימיות וביולוגיות אימתו כי יש בה שרידי חלות דבש ודבורים, והגילוי שפך אור על ההיסטוריה של גידול הדבורים בעולם העתיק. "מחקר הכוורות", הוא אומר, "הוא דוגמה למורכבות המחקר הארכיאולוגי המודרני: שולבו בו מחקרים ממדעי הטבע עם חקר טקסטים ותיאורים אמנותיים קדומים, מקרא ואתנוגרפיה". את תוצאות חפירותיו פרסם מזר בסדרת ספרים בשותפות עם תלמידיו ועם עמיתיו.
נוסף על פעילותו כארכיאולוג חופר כתב פרופ' מזר מחקרים על נושאים שונים בארכיאולוגיה של ארץ-ישראל, וערך ספרי מחקר. ספרו "הארכיאולוגיה של ארץ התנ"ך", הפך לאחד מספרי היסוד ללימודי התחום בעולם. פרופ' מזר הוא שותף פעיל בדיון המתמשך על הזיקה בין הארכיאולוגיה לחקר ההיסטוריה של תקופת המקרא, והוא מציג בנושא זה עמדת ביניים בין שלילה של המקרא כמקור היסטורי לבין קבלה חסרת ביקורת של הסיפור המקראי. "הארכיאולוגיה היא כלי בלתי רגיל לשחזור האמת ההיסטורית, וכשאפשר, אנו חייבים לבדוק כל סיפור מקראי לגופו על פי הממצא הארכיאולוגי".
"הארכיאולוגיה היא לעתים עבודה קשה ואפורה", אומר מזר. "הדורשת אורך רוח, ולעתים שנים של עבודה, מחשיפת ממצא ועד ההבנה המלאה של משמעותו. אבל יש התרגשות אמיתית וסיפוק עצום בגילוי ממצאים בני אלפי שנים ובחשיפת העבר של הארץ המיוחדת הזאת".
פרסומים נבחרים
-
- 1981 Excavations at Tell Qasile, Part One, The Philistine Sanctuary: Architecture and Cult Objects
- 1985 Excavations at Tell Qasile, Part Two, Various Finds, The Pottery, Conclusions, Appendices
- 1990 Archaeology of the Land of the Bible (תורגם לרוסית, ליפנית ולפורטוגזית)
- 1995 Timnah – A Biblical Town in the Sorek Valley (with G.L. Kelm)
- 1997 Timnah (Tel Batash) I: Stratigraphy and Architecture
- 2001 Timnah (Tel Batash) II: The Finds from the First Millennium BCE (with N. Panitz-Cohen).
- 2006 Excavations at Tel Beth-Shean 1989 -1996, Volume I, From the Late Bronze Age IIB to the Medieval Period
- 2007 The Quest for the Historical Israel (with I. Finkelstein, edited by B. Schmidt)
-
- 2000 ספר ירושלים: תקופת המקרא (עם ש' אחיטוב)
- 2001 הפולמוס על האמת ההיסטורית במקרא (עם י' לוין)
- 2001 Studies in the Archaeology of the Iron Age in Israel and Jordan
- 2006 Timnah (Tel Batash) III: The Finds from the Second Millennium BCE (with N. Panitz-Cohen)
- 2007 Excavations at Tel Beth-Shean 1989-1996, Volume II: The Middle and Late Bronze Age Strata in Area R (with R.A. Mullins)