פרופ' אהרן ממן

לימודים

1965–1966 תעודת הסמכה להוראה בבתי ספר יסודיים, המדרשה למורים, יד בנימין
1970–1972 תואר ראשון, האוניברסיטה העברית, החוגים ללשון העברית ולשפה וספרות ערבית
1973–1974 תעודת הוראה, האוניברסיטה העברית, בית הספר לחינוך
1974–1979 תואר שני, החוג ללשון העברית, האוניברסיטה העברית בירושלים
1980–1984 תואר דוקטור, החוג ללשון העברית, האוניברסיטה העברית בירושלים

תפקידים אקדמיים נבחרים בארץ ובחו"ל

1997–1986 מרצה בחוג ללשון העברית (מ־1989 מרצה בכיר)
1997– פרופסור בחוג ללשון העברית (מן המניין מ־2005; אמריטוס מ־2016)
1994–1993 פרופסור אורח, ישיבה־אוניברסיטה, ניו יורק; חוקר אורח, הסמינר התאולוגי, ניו יורק
1993–2003 חוקר במחלקת כתבי היד וקטעי הגניזה בספריית הסמינר התאולוגי, ניו יורק
1998–2005 חבר הוועדה המארגנת בקונגרס העולמי למדעי היהדות
2000–2011 מרכז צוות מחקר פענוח קטעי גניזה בחוכמת הלשון, פרויקט פרידרברג לגניזה  
2003– חבר האקדמיה ללשון העברית (1999–2002 חבר יועץ; מ־2009 סגן נשיא)
2009– חבר הוועד המנהל ומרַכז חטיבה, האיגוד העולמי למדעי היהדות   
2011, 2013 חוקר אורח ופרופסור אורח, התוכנית ללימודי יהדות, אוניברסיטת ייל, ניו הייבן

תפקידים נבחרים במנהל אקדמי

1992–1989 ראש היחידה להוראת העברית, בית הספר לתלמידי חו"ל, האוניברסיטה העברית
1993–1992,1997–1998 ראש החוג ללשון העברית, האוניברסיטה העברית בירושלים
1993–2007 מנהל הסדנה השנתית בלשון עברית של המרכז להוראת תרבות ישראל
1996–1999 המנהל המדעי (יחד עם פרופ' שלמה מורג) של מפעל מסורות הלשון
1997– המנהל המדעי של מפעל ספרות חוכמת הלשון העברית
1999– מנהל המרכז לחקר מסורות קהילות ישראל
1999–2011 חבר הוועדה האקדמית של מכון בן-צבי (2006–2007 ראש המכון)
2007–2010 ראש המכון למדעי היהדות על שם מנדל

מבחר פרסים והוקרות

1976 פרס קוטשר, החוג ללשון העברית, האוניברסיטה העברית בירושלים
1984 פרס ורבורג, המכון למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית בירושלים
1985 פרס ללימודי בתר־דוקטורט באוניברסיטת לונדון, האוניברסיטה העברית בירושלים
פרס צ"ה ניסלוביץ, המכון למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית בירושלים
1990 פרס ש"ד גויטיין, המכון ללימודי אסיה ואפריקה, האוניברסיטה העברית בירושלים
פרס משה ברייטברד, האקדמיה ללשון העברית
1993–1994 מלגת פולברייט (Fulbright)
2008 פרס האקדמיה ללשון העברית על שם רוברט ומישל אסרף
2011 פרס רנה וניסים גאון למחקר ויצירה של מורשת יהודי צפון אפריקה

בשנות לימודיו הראשונות נשלח לתלמוד תורה, שם לימדוֹ דודו ר' אברהם חמו את אותיות האלף־בית. כבר בשנים מוקדמות אלו חידד אהרן את רגישותו הלשונית בשננוֹ יחד עם חבריו טקסטים עבריים בעל־פה במצוות מוריו. בגיל שבע עבר לבית הספר של אליאנס בעיירה ריש. בזכות זריזות תפיסתו הספיק ללמוד בשנה אחת את שלוש הכיתות הראשונות. בבית הספר הכיר לראשונה את השפה הצרפתית, ולמד שיעורי יסוד בדקדוק עברי מפי רב הקהילה ר' מכלוף לעסרי. "למדנו משמונה עד ארבע, ואחרי הפסקה קצרה בבית המשכנו ללמוד בתלמוד תורה", הוא נזכר. 

בגיל שתים־עשרה וחצי נסע לעיר סֶפרוּ, מאות קילומטרים מביתו, שם למד בישיבת בית דוד. "הייתי נוסע לחמישה חודשים בכל פעם", נזכר ממן. למדו תורה ולימודי קודש עד השעה ארבע, ואחר כך פנו ללימודי חול עד שעות הערב. בישיבה היו מורים שהתחנכו בצרפת וספגו את תרבותה, מורים שלמדו באנגליה וביטאו את דרך הלימוד הליטאית ומורים ממרוקו שייצגו את השיטה המסורתית של יהודי המגרב. אז גם החל ממן ללמוד לראשונה ערבית ספרותית.

בית המשפחה היה בית ועד לציונים ולשליחים מארץ ישראל. בשנת 1962 הלשינו על אביו של אהרן כי הוא עוסק בפעילות ציונית והוא נשלח למאסר. בשנת 1964 הגיע משפטו לבית הדין הצבאי העליון, ובעצת עורך דין, מחשש לגזר דין מוות, גמר האב בדעתו להימלט ממרוקו במהירות האפשרית. אהרן נאלץ לקטוע את לימודיו בישיבה שלושה חודשים בלבד לפני בחינות ה"בגרות". בליל תענית אסתר של שנת תשכ"ד יצאה המשפחה לישראל.

כשהגיעו ארצה נשלחו לקריית שמונה. "מהרגע שעמדתי על דעתי, ידעתי שזה רק עניין של זמן עד שאני עולה לארץ ישראל", הוא אומר. קשיי הקליטה לא הותירו עליו רושם שלילי. "הרגשתי שאני מגשים חלום של דורות; כל כך אהבתי את המקום ואת הארץ ואת העברית". בזכות שליטתו בעברית – שאותה רכש בעת לימודיו במרוקו – היה אהרן הצעיר לנציגהּ של המשפחה בכל שיח ושיג עם הממסד העברי.

אהרן ממן נרשם ללימודים במדרשה למורים ביד בנימין, שם למד שנתיים עד גיוסו. באותן שנים למד עברית מפי משה בר־אשר, לימים פרופסור, נשיא האקדמיה ללשון וחתן פרס ישראל. אחרי שרכש לו תעודת הוראה התגייס לצבא במסגרת "הסדר מורי סְפָר", שילוב של הוראה ביישובי ספר עם שירות בתותחנים. במלחמת יום הכיפורים שירת במילואים חמישה חודשים בחזית המצרית.

בשנת 1970, אחרי שחרורו, פנה ממן להירשם ללימודים אקדמיים, זאת לאחר שהשלים את כל בחינות הבגרות בלמידה עצמית והחזיק בתעודת הוראה. תחילה נטה ללימודי המשפטים, אך בעקבות היכרותו עם משה בר־אשר וההערכה שחש כלפיו החליט ללמוד בחוג ללשון העברית; כן נרשם לחוג לערבית. הידע שלו בתלמוד ובכמה שפות סייע לו רבות בלימודי הלשון. זכורים לו לטובה הפרופסורים קוטשר, בן־חיים, רבין, מורג, גולדנברג, טנא ועוד; בחוג לערבית זכורים לו הפרופסורים קיסטר ופיאמנטה ז"ל, ויבל"א בלאו, מילסון ובן־שמאי. "אלה מורים שהיו לאגדה בחייהם", אומר ממן.

בתואר השני התוודע ממן, בעזרת הפרופסורים יהושע בלאו ודוד טנא, להיסטוריה של הערבית היהודית. אותה שפה ששימשה בפי משפחתו בילדותו נתגלתה לפניו במלוא תפארתה בכתבי הרמב"ם, ר' יהודה הלוי, סעדיה גאון ועוד. "ראיתי שהערבית היהודית היא שפה שיש לה דקדוק, מילון וטקסטים חשובים", הוא מסביר. את עבודת הגמר כתב בהנחיית פרופ' דוד טנא על לשון הקראים. העבודה, בת 284 עמודים, מתאימה בהיקפה ובעומקה לעבודת דוקטורט.

בעבודת הדוקטורט ביקש לשלב את ידיעותיו בכמה שפות שמיות. הוא כתב את עבודתו, שוב בהנחיית טנא ז"ל ובר־אשר יבל"א, על השוואת אוצר המילים של העברית, הערבית והארמית בחיבורי הבלשנות העברית מרס"ג עד אבן בָּרוּן. "בפעם הראשונה העמדתי משנה סדורה של תורת השוואת הלשונות של כל הפילולגים היהודים בימי הביניים".

בשנת 1976 נישא לרחל לבית גרובר (חפר), ולשניים נולדו ברבות הימים ארבע בנות. בשנת 1984, מיד לאחר הגשת הדוקטורט, יצא לבתר־דוקטורט בלונדון, שם למד מפי הפרופסורים תאודורה ביינון ור"ה רובינס ומפי יאן פירבס, מוביל אסכולת פראג, שנזדמן מצ'כוסלובקיה לשנת שבתון באנגליה.

מפעל גדול וחשוב שמוביל פרופ' ממן זה 25 שנה, מאז פטירת יוזמו פרופ' שלמה מורג, הוא המילון המשווה לערכים העבריים בלשונות היהודים. בסדנה שבועית נאספים מפי מסרנים ערכים עבריים שנשתמרו ונשתקעו בלשונות היהודים מאות בשנים. אלה מתועדים ומועלים על הכתב בתעתיק מדויק. המילון אוסף ומלקט מילים וביטויים משורה של שפות יהודיות, בהן למשל הגאורגית היהודית, האיטלקית היהודית, הפרסית היהודית והערבית היהודית ללהגיה הרבים והמגוונים – מאלג'יריה, לוב, תוניסיה ומרוקו ועד סוריה, עיראק ותימן. פירות הסדנה הזאת פורסמו במילון המשווה שיצא בשנת 2013 ומהדורה מורחבת ומתוקנת שלו יצאה בימים אלו.

מיזם נוסף שפרופ' ממן הוא ממוביליו הוא פרויקט פרידברג לחקר הגניזה הקהירית. במסגרתו ערך ממן את הניסיון השיטתי הראשון לעבור על כל אוצרות גניזת קהיר, ולאתר בהם כל מה שרלוונטי לספרות חוכמת הלשון העברית – ספרות הכתובה ברובה בערבית היהודית של ימי הביניים, מן הלשונות המרכזיות והוותיקות שבלשונות היהודים.

לאחרונה פרסם פרופ' ממן עבודה חשובה ומרכזית בתחום לשונות היהודים: What is a Jewish Language הוא מאמר בן למעלה משישים עמודים באנגלית, והוא מקיף את שאלת זהותה של הלשון היהודית מכל עבריה. בניגוד לגישושים ולניסיונות להגדיר ולאפיין את לשונות היהודים או לכנותן בשם, בעבודה זו יש ניסיון ממשי לפריצת דרך בניסוח תשובה מדעית־בלשנית לשאלה.

מסכם פרופ' אהרן ממן: "אם אתה שואל אותי שאלה אחת ויחידה: בזכות מה זכית בפרס הזה? הרי זה בזכות כל המורים שלי. בכל שלב של חיי, בכל הצטלבות, היו לי מורים מעולים, בדרכי הוראה, בחינוך למידוֹת, ובדוגמה מופתית".