חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ה בתחום חקר הבלשנות העברית, הכללית והעברית.
אהרן דותן – פרופסור מן המניין אמריטוס באוניברסיטת תל-אביב, חבר האקדמיה ללשון העברית ונשיא הארגון הבין-לאומי לחקר המסורה (IOMS) – הוא מחשובי חוקריה של הלשון העברית בדורנו. עיקרי מחקריו: הבלשנות העברית בימי הביניים וכתבי-היד בערבית-יהודית: מסורת המקרא, כתבי-יד של המקרא, הטעמים ושיטות הניקוד.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' גד בן-עמי צרפתי, יו"ר, פרופ' משה אזר, ד"ר קציעה כ"ץ
פרופ' אהרן דותן הוא מן החשובים בחוקרי העברית בדורנו ומן המשפיעים על עיצובה ועל הכוונתה.
כתבי יד של המקרא ונוסחם, מסורת המקרא וטעמי המקרא לשיטותיהם השונות, שיטות הניקוד השונות והבלשנות העברית של ימי הביניים – כל אלה הם תחומים עיקריים בעבודתו המדעית, ובכל אלה הוא תרם במקוריותו ובחידושיו עד כדי פריצת דרך ושינוי כיווני מחקר קודמים.
עיוניו המעמיקים בכתבי יד שונים של המקרא וההשוואה ביניהם הניבו שתי מהדורות חדשות של התנ"ך המבוססות על כתב יד לנינגרד המיוחס לאהרן בן אשר, גדול בעלי המסורה. המהדורה הראשונה, המבוססת על יסודות מדעיים ועם זאת מותאמת לקהל הרחב, היא אחת הנפוצות בהוצאות התנ"ך, והיא מוענקת לחיילים המתגייסים לצה"ל בטקסי ההשבעה שלהם. המהדורה השנייה, פרי שנות מחקר נוספות ומלווה במבוא מקיף ובנספחים, נחשבת למדויקת ביותר מבין המהדורות המדעיות שהתפרסמו מכתב יד זה. היא יצאה לאור במקביל בארצות הברית ובאירופה.
חקירתו היסודית את המסורה הביאה את דותן למסקנה ששינתה את פני המחקר בכל הנוגע לראשית הדקדוק העברי. הוא הראה כי ראשיתו של הדקדוק העברי בגרעין מקורי עברי, וגרעין זה הוא המסורה, ואילו ההשפעה המוכחת של הדקדוק הערבי הייתה המשכו של תהליך.
דותן אף העמיד על הקשר שבין המסורה לראשית המילונאות העברית. ספרו ניצנים ראשונים בחכמת המילים, העוסק בהרחבה בסוגיה זו, יראה אור בקרוב.
מחקריו של דותן בתחום נוסח המקרא ומסורתו זכו להכרה אקדמית בין לאומית. פרופ' דותן היה ממייסדי הארגון הבין-לאומי לחקר המסורה, והוא מכהן כנשיאו זה שנים. מאמריו על טעמי המקרא, הכרונולוגיה שלהם ודרכי התהוותם הפכו את העיסוק בהם למקצוע אקדמי. דותן הוא הראשון שהנהיג תחום זה כמקצוע הוראה אוניברסיטאי.
גולת הכותרת במחקריו של דותן בתחום הבלשנות העברית של ימי הביניים הוא ספרו אור ראשון בחכמת הלשון, שהוא מהדורה מדעית של ספר צחות לשון העברים לרב סעדיה גאון, ראשון המדקדקים העבריים בן המאה העשירית. חיבורו של רב סעדיה גאון, שהיה מונח כאלף שנה בלי שאיש ייתן את דעתו עליו, זכה בידי החוקר האמונות של דותן לתרגום מן הערבית היהודית, לההדרה, לביאור ולניתוח המעוררים התפעלות והערכה רבה. ספרו זה של דותן זיכהו בפרס ביאליק לחכמת ישראל.
פרופ' דותן הוא מורה מחונן ומוערך מאוד. הוא העמיד תלמידים הרבה, מהם ממשיכי דרכו במחקר ובהוראה באוניברסיטאות.
נוסף על עבודתו במחקר הלשון הוא שותף פעיל, זה שנים רבות, בהכוונתה של הלשון מאז היותו מזכיר בוועד הלשון ולאחר מכן חבר באקדמיה ללשון העברית.
אחד מפעליו הראשונים, לפני כארבעים שנה, היה הפצת חידושי האקדמיה וכלליה באמצעות עלוני למד לשונך, שהוא הגה וערך ואף טבע את דמותם.
בשנת 1997 הקים דותן באוניברסיטת תל-אביב את המרכז למורשת היהדות על שם צימבליסטה, ומאז הוא עומד בראשו. המרכז מציע מגוון רחב של פעילויות בתחומי מדעי היהדות והמורשת היהודית, ושעריו פתוחים הן לאנשי האקדמיה והן לקהל הרחב.
על תרומתו המיוחדת לחקר הלשון העברית, תולדותיה והתפתחותה מתוך ראייתה כחלק מהמורשת היהודית והתרבות העברית, ועל חלקו בעשייה הלשונית והתרבותית, ראוי פרופ' אהרן דותן לפרס ישראל בחקר הלשון העברית לשנת תשס"ה.
קורות חיים
אהרן דותן – פרופסור מן המניין אמריטוס באוניברסיטת תל-אביב, חבר האקדמיה ללשון העברית ונשיא הארגון הבין-לאומי לחקר המסורה (IOMS) – הוא מחשובי חוקריה של הלשון העברית בדורנו. עיקרי מחקריו: הבלשנות העברית בימי הביניים וכתבי-היד בערבית-יהודית: מסורת המקרא, כתבי-יד של המקרא, הטעמים ושיטות הניקוד.
לימודים והשתלמויות
1947–1952 תואר מוסמך במקצועות לשון עברית, מקרא וספרות עברית, וכן ערבית ובלשנות שמית ולימודים במחלקה לפדגוגיה, האוניברסיטה העברית
1963 תואר דוקטור, בהצטיינות יתרה, על הנושא ספר דקדוקי הטעמים לר' אהרן בן משה בן אשר
תפקידים אקדמיים בארץ
1951–1964 מזכיר מדעי בוועד הלשון העברית ואחר-כך באקדמיה ללשון העברית; מזכיר בוועדות מונחים רבות ובוועדות דקדוק וכתיב ותעתיק
1961–1969 מרצה בכיר באוניברסיטאות תל-אביב ובר-אילן
1966–1971 חבר-יועץ באקדמיה ללשון העברית
1966–1967 סגן דקאן הפקולטה למדעי הרוח
1966–1974 ראש החוג ללשון העברית
1969–1973 פרופסור חבר באוניברסיטאות תל-אביב ובר-אילן
1971 חבר האקדמיה ללשון העברית
1973–1996 פרופסור מן המניין באוניברסיטאות תל-אביב ובר-אילן
1973–1998 מקים את החוג האקדמי ללימודי הלשון העברית בסמינר הקיבוצים, ועומד בראשו
1973–1974 מקים את החוג ללימודי היהדות במכללת בית ברל, ומשמש יועצו האקדמי
1975–1977 ראש בית-הספר למדעי היהדות באוניברסיטת תל-אביב
1977–1980 יושב-ראש הוועדה האוניברסיטאית לתלמידי מחקר באוניברסיטת תל-אביב
1983–1984 חבר מחקר במכון ללימודים מתקדמים בירושלים
1990–1998 מופקד הקתדרה לתולדות הלשון העברית על-שם יעקב ושושנה שרייבר באוניברסיטת תל-אביב
1996 פרופסור אמריטוס
1996–2001 מקים המוסד נציב הקבילות לסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב
1997 מקים את המרכז למורשת היהדות על-שם צימבליסטה באוניברסיטת תל-אביב ועומד בראשו
תפקידים אקדמיים בחו"ל
1967–1968 פרופסור אורח באוניברסיטת סורבון, פריז
1972–1992 ממייסדי הארגון הבין-לאומי לחקר המסורה IOMS, ויושב-ראש ועדת ההיגוי וסגן הנשיא שלו
1973–1974 פרופסור אורח באוניברסיטת ייל, ניו הייבן
1973–1974 ו-1980 פרופסור אורח בקווינס קולג', ניו יורק
1988–1989 ו-1991 חבר מחקר במכון אננברג ללימודים מתקדמים בפילדלפיה
1990–1992 מנהל המחקר במכון CATAB באוניברסיטת ליון III ובהמרכז הלאומי למחקר מדעי (CNRS, צרפת)
1995 יועץ מומחה במסורה במערכת של מפעל ההוצאה המדעית הבין-לאומית החדשה של התנ"ך Biblia Hebraica Quinta מייסודה של החברה הגרמנית למקרא (Deutsche Bibelgesellschaft)
תפקידים אחרים
1980–1988 חבר מועצת רשות השידור בישראל ויושב-ראש ועדת הלשון שלה
1983 חבר מועצת קרן וולף
1993 חבר מועצת האיגוד העולמי למדעי היהדות
אותות הוקרה ופרסים
פרס ביאליק בחכמת ישראל לשנת תשנ"ח על הספר אור ראשון בחכמת הלשון – ספר צחות לשון העברים לרב סעדיה גאון, מבוא ומהדורה מדעית.
מפעל חיים
"אהבתי את הלשון מילדותי", מספר פרופ' אהרן דותן. "אהבתי את שיעורי הדקדוק ואת הכתיבה, ואפילו ניסיתי, כבר בגיל צעיר מאוד, לכתוב כמו עגנון וביאליק".
בסתיו 1947, לאחר שנת שירות של "נשק ומשק", שבמהלכה היה נוטר במשטרת היישובים, חבר בהגנה ועובד חקלאי, החל את לימודיו באוניברסיטה העברית על הר הצופים בירושלים. כמקצוע ראשי בחר בלשון העברית, ובה בעת למד גם מקרא, ספרות עברית, ערבית ובלשנות שמית. מלחמת העצמאות קטעה את לימודיו, והוא מצא את עצמו משתתף בקרבות בירושלים – גם בעיר ובשכונותיה וגם בדרך אליה (בליווי שיירות ובקרבות בפרוזדור ירושלים).
לאחר שוך הקרבות שב אל ספסל הלימודים, ובשנת 1952 סיים את לימודיו. תואר דוקטור בהצטיינות יתרה העניקה לו האוניברסיטה העברית בשנת 1963 על הנושא ספר דקדוקי הטעמים לר' אהרן בן משה בן אשר בהנחיית פרופ' טור-סיני ז"ל ופרופ' בן-חיים יבל"ח.
עוד טרם סיום לימודיו הוזמן לשמש מזכיר מדעי בוועד הלשון העברית ואחר-כך באקדמיה ללשון העברית. בתפקיד הזה שימש מזכיר של ועדות מונחים רבות וועדות דקדוק, כתיב ותעתיק. כמו כן ייסד את העלון למד לשונך וערך אותו בראשית דרכו. באקדמיה נתגבשה מוּדעותו לתקינותה של לשון ימינו, ונתעצמה מעורבותו בפעולות להכוונת הלשון העברית התקינה.
בשנת 1961 חל מפנה בחייו, כשהוזמן להורות כמרצה בכיר בחוג ללשון העברית באוניברסיטת תל-אביב שזה אך הוקמה, וכעבור שנתיים הוזמן להורות גם באוניברסיטת בר-אילן, במחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות. ההוראה האקדמית שלו נפרשה על-פני תחומים מגוונים: בלשנות שמית, כתובות כנעניות, תורת ההגה והצורות של לשון המקרא, התעתיקים היווניים והרומיים, הארמית המקראית וכתובות ארמיות, בלשנות ימי הביניים, בעיות בעברית החדשה, המסורה, שיטות הניקוד וטעמי המקרא. את המקצוע האחרון ייסד כמקצוע אקדמי חדש להוראה ולמחקר באוניברסיטאות.
בשנת 1969 הועלה בשתי האוניברסיטאות לדרגת פרופסור חבר, ובשנת 1973 – לפרופסור מן המניין. במהלך עבודתו הופקד לעמוד בראש הקתדרה לתולדות הלשון העברית על-שם יעקב ושושנה שרייבר באוניברסיטת תל-אביב, וכן שימש סגן דקאן הפקולטה למדעי הרוח, ראש החוג ללשון העברית, ראש בית-הספר למדעי היהדות ובתפקידים אחרים. הוא גם הוזמן לשמש פרופסור אורח באוניברסיטאות בחו"ל וחבר-מחקר במוסדות מדע שונים. באוניברסיטת תל-אביב הוא הקים את המרכז למורשת היהדות, והוא עומד בראשו.
"הלכתי בכיוונים שונים", הוא מסכם חמישים שנות מחקר והוראה בלשון העברית לתקופותיה, "אבל האהבה הגדולה שלי הייתה הבלשנות של ימי הביניים, שאת ההשראה לה קיבלתי ממורי הגדול פרופ' בן-חיים. ככל ששקעתי בנושא הזה, אהבתי אותו יותר ויותר".
הביוגרפיה של פרופ' דותן בחקר הלשון העברית היא רצף מתמשך מן העברית העתיקה, לשון המקרא וימי הביניים ועד לעברית החדשה, אבל משכו את לבו גם נושאים רבים הקשורים במדעי היהדות בכללותם. "תמיד נמשכתי לקשר בין הלשון לבין מורשת היהדות", הוא אומר, "ובמיוחד למסורה – אותה מערכת של הערות וכללים לשימור הטקסט המקראי". מכאן הגיע גם אל נוסח המקרא ואל כתבי-היד של המקרא והשקיע שנים בחקירת כתב-יד לנינגרד של התנ"ך השלם, שיצא לאור בעריכתו במהדורות אחדות.
כל עניין הביא לעניין נוסף ולהעמקה נוספת בסוגיות שונות במחקר. "יום אחד, נתמזל מזלי", הוא נזכר, "והגיע לידיי, בדרך לא דרך, כתב-היד של חיבור רב סעדיה גאון על הלשון העברית. סעדיה גאון היה, בין היתר, איש הלכה, פייטן, פרשן ופילוסוף, אבל פועלו בתחום הלשון לא היה ידוע בתחילה. רק משנתגלה כתב-היד של החיבור הזה שנים אחדות קודם לכן התברר שמדובר בספר הדקדוק העברי הראשון, ומשזכיתי והתגלגל החיבור לידיי השקעתי בו שנים של מאמץ מחקרי עד שהוצאתיו לאור".
במהלך עבודתו הגיע דותן להכרה שהעיסוק בלשון ובחכמת הלשון של היהודים קדום מכפי שנהוג היה לחשוב. "ההנחה המקובלת הייתה ששאבנו מהערבים בכל תחום, בַּמדע בכלל ובדקדוק בפרט", הוא אומר. "ואכן, הטרמינולוגיה הבלשנית העברית, למשל, שאולה ברובה מן הערבית". אבל דותן הציג בפרסומיו הוכחות לכך ש"עוד לפני המגע עם התרבות הערבית הייתה לעם היהודי מוּדעוּת לשונית מפותחת. העיסוק הקדום בלשון בא לידי ביטוי כבר בספרות המסורה הקדומה. שם הנצו הניצנים הראשונים לדקדוק ולמילון".
"הלשון היא יצור חי ומתפתח, וככל יצור חי יש לה חיים משלה", מסכם דותן. "השפה היא יסוד תרבותנו, והכרת מקורותיה והליכותיה היא דרך להכרת עצמנו".
פרסומים נבחרים
-
- ספר דקדוקי הטעמים לר' אהרן בן משה בן אשר, על פי כתבי יד עתיקים, עם מבואות
מאמר ארוך בהמשכים, האמנם היה בן-אשר קראי?, שהורחב כעבור עשר שנים ונתפרסם כספר באנגלית: Ben Asher's Creed - A Study of the History of the Controversy - מחקריו במסורה ובתולדותיה ובטעמי המקרא לשיטותיהם השונות שנתגבשו וסוכמו בערך אנציקלופדי בהיקף של ספר: Masorah, Encyclopaedia Judaica 16 מהדורה של הטקסט של כתב יד לנינגרד: תורה נביאים וכתובים, מדויקים היטב על-פי הניקוד, הטעמים והמסורה של אהרן בן משה בן אשר
- המסורה לספר בראשית: אוצר המסורה הטברנית – אוסף מילוני שלם של הערות המסורה לנוסח המקרא הטברני מבית מדרשו של אהרן בן-אשר
- אור ראשון בחכמת הלשון – ספר צחות לשון העברים לרב סעדיה גאון, מבוא ומהדורה מדעית
- מהדורה מדעית חדשה של התנ"ך על-פי כתב יד לנינגרד בעיבוד חדש ובליווי מבוא מקיף ונספחים באנגלית, שנודעה בעולם בשמה המדעי Biblia Hebraica Leningradensia - Prepared according to the Vocalization, Accents, and Masora of Aaron ben Moses ben Asher in the Leningrad Codex
- ניצנים ראשונים בחכמת המילים – מן המסורה אל ראשית המילונאות העברית
- מאמרים רבים שפורסמו בכתבי-עת, בקבצים ובאנציקלופדיות, בעברית ובלועזית, בענייני מחקר הלשון והמסורה
- עורך הסדרה מקורות ומחקרים בלשון העברית ובתחומים הסמוכים לה, שבמסגרתה יצאו שנים-עשר ספרים
- עורך (יחיד או שותף) של שלושה ספרי זיכרון (ליחזקאל קוטשר, לדב עירון ולאליעזר רובינשטיין) וספר יובל (לזאב בן-חיים)
- עורך שני קובצי הרצאות מן הקונגרסים של הארגון הבין-לאומי לחקר המסורה (התשיעי והאחד-עשר)
- חבר מועצת המערכת של שלושה כתבי עת: תעודה – קובץ מחקרים של בית-הספר
למדעי היהדות על-שם חיים רוזנברג; Israel Oriental Studies; Sefarad, Revista de estudios Hebraicos, Sefardíes y de Oriente Próximo
- ספר דקדוקי הטעמים לר' אהרן בן משה בן אשר, על פי כתבי יד עתיקים, עם מבואות