חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבלת פרס ישראל לשנת תשע"ד בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
עדינה בר שלום – פעילה למען החינוך והחברה בישראל – היא מייסדת המכללה החרדית, שסללה את הדרך להשתלבותם של אלפי חרדים בלימודים אקדמיים מלאים, תוך שמירה על אורח חייהם. המכללה הביאה לקידומן של נשים רבות ולשילוב מוצלח של בוגריה בשוק העבודה. עדינה בר שלום פועלת רבות גם לקידום השלום בין ישראל לאויביה, לצמצום השסעים החברתיים בישראל, לקירוב לבבות בין חרדים לחילונים ולקידום כבוד האדם. בזכות פעילותה הרבה והמגוונת היא נעשתה לאחד מעמודי התווך של החברה האזרחית בישראל, ומשמשת מופת והשראה לפעילים חברתיים רבים.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' גבריאלה שלו, יו"ר, מר שלמה דוברת, האב גבריאל נדאף, פרופ' זהבה סולומון, מר יואל פלדשו
פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשע"ד – מוענק לגב' עדינה בר שלום על עשייתה פורצת הדרך לגישור על פערים חברתיים ולשילוב בין אורח החיים החרדי לפתיחות חברתית ולהשכלה גבוהה.
הגב' בר שלום יזמה ומנהיגה מיזמים שבהם בנותיה ובניה של החברה החרדית רוכשים השכלה לצד לימוד תורה, כאמצעי למוביליות חברתית, להשתלבות במעגל העבודה ולאינטגרציה עם כלל החברה בישראל.
מתוך חזון, ראייה לטווח רחוק ואומץ לב, הקימה הגב' בר שלום את המכללה החרדית בירושלים והיא משמשת יושבת הראש שלה בהתנדבות. המכללה שמה לה למטרה לאפשר לחרדים המעוניינים בכך לרכוש השכלה ומקצוע, אשר יאפשרו להם לעבוד ולהתפרנס מיגיע כפיהם ולהשתלב בחברה הישראלית. בשלב הראשון נפתחה במרץ 2001 המכינה הקדם אקדמית בעבור עשרות בנות חרדיות כדי לאפשר להן להשתלב בלימודים אקדמיים. בשנים שלאחר מכן נפתחו במסגרת המוסד חוגי לימוד רבים במגוון מסלולי לימוד לתואר ראשון, ובהם פסיכולוגיה, מדעי המחשב, לוגיסטיקה וכלכלה, קלינאות תקשורת, ניהול, מדעי המדינה ותקשורת. כמו כן נפתחו מסלולים לתואר שני, כגון תרפיה במוזיקה, ניהול ויישוב סכסוכים, ייעוץ חינוכי ועוד. התארים מוענקים מטעם מבחר מוסדות אקדמיים ממערכת ההשכלה הגבוהה בארץ, בד בבד עם מתן מעטפת ניהולית עצמאית ואקלים חרדי ללומדים.
הקמת המכללה החרדית והנהגתה הייתה ועודנה אתגר מורכב לנוכח הקיטוב הערכי בין החברה החילונית לחברה החרדית. בפני הגב' בר שלום עמדו מכשולים והתנגדויות מבית ומחוץ: היו גורמים בחברה החרדית שלא ראו בעין יפה את רכישת ההשכלה האקדמית, בין היתר לאור הזיכרון ההיסטורי של תנועת ההשכלה באירופה, אשר הובילה לחילון ולהתבוללות של רבים. ההנהגה החרדית התנגדה בתוקף למהלך וחששה שהוא יפר את ההגמוניה ויחתור תחת חשיבות לימוד התורה. כמו כן, היו גם גורמים בחוגי האקדמיה הישראלית שהביעו ספק לגבי רעיונה החדשני של הגב' בר שלום, וחששו שלא ניתן יהיה לגשר על פערי ההשקפה בין הסטודנט החרדי לעולם האקדמיה. הם התקשו גם להאמין שחרדים חסרי רקע לימודי בסיסי יוכלו להשתלב בלימודים אקדמיים. לנוכח עומק הפערים וההבדלים בין הסטודנטים החרדים לאקדמיה הישראלית, נדרשו אפוא לא רק חזון ומנהיגות אלא גם הכשרת לבבות ויכולת הידברות.
אמונתה, גמישותה ונחישותה של הגב' בר שלום הם שהפכו חלום למציאות. כפי שהיא עצמה הגדירה במילים פשוטות: "הגיע הזמן שרופאים, פסיכולוגים ומדענים חרדים בעלי השראה מהלימודים התורניים, ישתלבו במערכות הקיימות ומתוך כך גם יבריאו את החברה החרדית עצמה". אמרה ועשתה.
ההשפעות הנרחבות של פעילותה של הגב' עדינה בר שלום ניכרות לא רק באוכלוסייה החרדית, שבה הרצון ללמוד ולהתפרנס בכבוד קנה לו שביתה, אלא בחברה הישראלית כולה. כיום ברור כי יש צורך בשילובם של החרדים במעגלי התעסוקה, לא רק כדי שיחיו מפרי עמלם, אלא גם כדי שיתרמו לצמיחת המשק כולו. זו תרומה משמעותית לקיומה של חברה רבגונית, היכולה להכיל מגזרים שונים ולאפשר להם להתקיים זה לצד זה בכבוד הדדי.
הגב' בר שלום פעילה גם בפורומים רבים של חרדים, דתיים וחילונים, המיועדים לשיפור איכות החיים במדינת ישראל ולקידום שיתופי פעולה בין כל האוכלוסיות החיות בה, ללא הבדל מגזרי, חברתי-כלכלי, דתי ועדתי.
לסיכום, הגב' עדינה בר שלום השכילה לנווט במים סוערים בינות להשקפות מנוגדות ומחלוקות עזות ולהרים תרומה חברתית רבת ערך לחברה בישראל. היא קידמה פתיחות והקימה גשר בין עולמה העשיר של היהדות ובין האונברסליות של ההשכלה הגבוהה.
על כל אלה מצאה ועדת השופטים את הגב' עדינה בר שלום ראויה לקבל את פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשע"ד.
קורות חיים
עדינה בר שלום – פעילה למען החינוך והחברה בישראל – היא מייסדת המכללה החרדית, שסללה את הדרך להשתלבותם של אלפי חרדים בלימודים אקדמיים מלאים, תוך שמירה על אורח חייהם. המכללה הביאה לקידומן של נשים רבות ולשילוב מוצלח של בוגריה בשוק העבודה. עדינה בר שלום פועלת רבות גם לקידום השלום בין ישראל לאויביה, לצמצום השסעים החברתיים בישראל, לקירוב לבבות בין חרדים לחילונים ולקידום כבוד האדם. בזכות פעילותה הרבה והמגוונת היא נעשתה לאחד מעמודי התווך של החברה האזרחית בישראל, ומשמשת מופת והשראה לפעילים חברתיים רבים.
עדינה בר שלום מתגוררת בתל אביב. נשואה לדיין בית הדין הגדול בגמלאות הרב עזרא בר שלום. הם הורים לרב בן ציון בר שלום, לחנה שמעוני ולמרגלית דואק, ויש להם 13 נכדים ונין אחד.
לימודים והשתלמויות
1963 מסיימת את לימודי התיכון, בית הספר בית יעקב, ירושלים
1978 מסיימת התמחות בתפירה, עיצוב אפנה, תדמיתנות ודיגום חופשי, בית הספר למקצועות האפנה שנקר, רמת גן
2001 בוגרת המחזור הראשון בתכנית המנהיגות, ויצ"ו ירושלים
2003 בוגרת התכנית השנתית להעצמה ותהליכי שינוי בגישת האימון האישי בהדרכת רותי בר-שלו
תפקידים ופעילות ציבורית
2000– יו"ר עמותת המכללה החרדית, ירושלים
2001 חברה במועצת "יחד", המועצה להסכמה אזרחית
2001–2003 חברה ב"סוד שיח" – עמותה לדיאלוג בין קבוצות קונפליקט בחברה הישראלית
2001–2005 חברה בפורום לאחריות לאומית
2004 חברה בוועד המנהל של המרכז לטיפוח יזמות, ירושלים
2008 חברה באגודה לקידום החינוך
2009 חברה ב"אשוקה" – ארגון בין-לאומי ליזמות חברתית
2010– חברה במועצת המנהלים, יד יצחק בן צבי, ירושלים
2012– חברה בוועד המנהל "מעלה" – עסקים מנהיגים אחריות חברתית
2013 חברת המועצה המייעצת במפעל הפיס
2014– חברה בתכנית החינוך "כבוד האדם", המכון הישראלי לדמוקרטיה
2014– חברה בוועד החינוך בראשות שר החינוך
פרסים, אותות הוקרה ותוארי כבוד
2007 אות "ירושלים שלי", עיריית ירושלים
2011 עמית כבוד, מכללת רופין
2012 עמית כבוד, המרכז הבין-תחומי, הרצליה
2012 אות "אביר איכות השלטון", התנועה למען איכות השלטון בישראל
2012 תואר "דוקטור לשם כבוד", אוניברסיטת בן-גוריון, באר שבע
2014 מדליקת משואה בטקס הממלכתי לפתיחת אירועי יום העצמאות ה-66
המכללה החרדית ירושלים – ציוני דרך
2000 מקבלת את אישור המועצה להשכלה גבוהה להקמתה
2001 נפתחת התכנית האקדמית הראשונה – לימודי עבודה סוציאלית מטעם אוניברסיטת בר-אילן
2003 נפתח במכללה מעון ראשון מסוגו לילדי הסטודנטים
2006 טקס סיום ראשון של בוגרות המכללה
2008 נפתח המסלול הראשון לגברים במכללה
2009 המכללה עוברת מגבעת שאול למשכנה הקבוע בגן הטכנולוגי במלחה, ירושלים
המכללה החרדית במספרים
7 מסלולי לימוד לתואר ראשון (מטעם אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת בן-גוריון ומכללת הדסה)
4 מסלולי לימוד לתואר שני (מטעם אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת בן-גוריון)
יותר מ-1000 סטודנטים בשנה
1200 בוגרים
94% השמה תעסוקתית לבוגרים
מפעל חיים
עדינה בר שלום נולדה בירושלים, בתם הבכורה של הרב עובדיה יוסף ורעייתו מרגלית. בילדותה התגוררה שלוש שנים בקהיר, שם שימש אביה סגן הרב הראשי של מצרים, ולאחר שובם ארצה התגוררה המשפחה לסירוגין בירושלים ובפתח תקווה. בגיל 14 נשלחה עדינה לבית ספר מקצועי, והתמחתה בלימודי תפירה. בת 18 נישאה לרב עזרא בר שלום, וכעבור זמן קצר נולדו להם שלושה ילדים. היא פרנסה את המשפחה בניהול סלון לשמלות כלה. "רציתי אז שבעלי יוכל רק ללמוד תורה", היא אומרת. כמה שנים לאחר מכן קיבל בעלה משרת רב מלמד בישיבה בתל אביב, והמשפחה עברה להתגורר בשכונת נווה אביבים, החילונית ברובה. עדינה החלה ללמד תפירה בבית ספר. ב-1972 פנתה ללימודים במכללת שנקר, התמחתה בעיצוב אפנה ובתפירה והחלה לעבוד עם מעצבים מוכרים, בהם יהודה דור וענת גלובוס.
השינוי הגדול בחייה הסתמן ב-1989. בתה, חנה, אחות במקצועה, פנתה ללימודים באוניברסיטה לאחר שחשה כי קידומה המקצועי נעצר משום שלא החזיקה בתואר אקדמי. "זה הוביל להרבה שיחות, גם עם אבי וגם עם בעלי, על כך שהציבור החרדי זקוק ללימודים אקדמיים". הכרה הזו התחדדה נוכח העמקת המשבר בין החברה החרדית לחברה החילונית. "שאלתי את עצמי מדוע שונאים אותנו, החרדים, והבנתי שזה בעיקר עניין כלכלי, משום שחילונים חשים שהם מפרנסים את החרדים. החלטתי שאני רוצה לעשות משהו שגם יסייע לחרדים וגם יוכיח שיש בנו מסוגלות להחזיק את עצמנו כלכלית, והחלטתי לפתח אפיק ללימודים אקדמיים לחרדים", היא מספרת. "רציתי לא לשנות את הטוב שיש בעולם החרדי, ולהוסיף עליו מהטוב בעולם החילוני".
בסיוע פרופ' דניאל שפרבר ומנכ"ל הוועדה לתכנון ולתקצוב לשעבר גורי זילכה, קיבלה בר שלום אישור מהמועצה להשכלה גבוהה לפתוח את המכללה החרדית – אכסניה שתאפשר לאוניברסיטאות להציע בתחומה לימודים אקדמיים לחרדים. ב-2001 נפתחה הכיתה הראשונה של המכינה הקדם אקדמית לנשים חרדיות. כעבור שנתיים החלו בוגרות המכינה בלימודי עבודה סוציאלית מטעם אוניברסיטת בר-אילן. "כיום יש למכללה יותר מ-1,200 בוגרים, אחת מהן דוקטור למדעי החיים באוניברסיטת אוקספורד הבריטית, ושלושים בנות במסלול ישיר לדוקטורט באוניברסיטה העברית", מתגאה בר שלום. "פתחנו מסלולי לימוד לגברים, וגם הם עושים חיל. יש לנו כיום במכללה אחד-עשר חוגי לימוד, בהם מסלולים לתואר שני של בר-אילן ושל אוניברסיטת בן-גוריון. שיעור ההשמה של הבוגרות והבוגרים שלנו מגיע ל-94%".
מסגרת הלימודים במכללה מאפשרת לחרדים ללמוד בלי לפגוע באורחות חייהם, ובד בבד לעמוד בכל הדרישות האקדמיות של האוניברסיטה. "יש רב במכללה שמסייע לתלמידים ליישב בין ערכי התורה לנושאי לימוד כמו אבולוציה או תורת פרויד", היא מסבירה. "אנו מצליחים לגשר על הפערים בין העולמות ואני שמחה שבוגרות המכללה הופכות למנהיגות ומובילות, הן בחברה החרדית והן בחברה הכללית". פתיחת המכללה הביאה לפתיחת מוסדות דומים ומסלולי לימוד לחרדים. "כיום לומדים כ-8,000 חרדים לימודים אקדמיים, והשאיפה היא להגדיל את המספר פי שלושה", אומרת בר שלום.
נוסף על העבודה הרבה שהיא משקיעה בניהול המכללה, בר שלום מייחדת זמן רב לפעילות למען השלום, במסגרת ארגונים לא מפלגתיים כמו "שיח שלום", "יוזמת ז'נבה" ו-BTI. "אנחנו לא מעורבים בשום משא ומתן מדיני, רק רוצים לחזק את ידיהם של מי שמנהלים אותו, כדי להעניק סיכוי לילדינו לחיות כאן בבטחה", היא אומרת. "אני מאמינה באמונה שלמה שהארץ הזו היא שלנו ושהיא ניתנה לנו, אבל כדי להבטיח את עתיד הדורות הבאים יש לפעול להפסקת הלחימה".
אפיק פעילות נוסף שבר שלום משקיעה בו רבות הוא המאמץ לגשר בין חילונים לחרדים. "הפילוג בעם מאיים עלינו יותר מהמלחמות עם הערבים", היא אומרת. "צריך לפתח שפה משותפת, ובלי דיאלוג לא נוכל לעשות את זה". היא מנסה לקדם את היעד הזה במסגרת מפגשים בין סטודנטים מהמכללה החרדית לתלמידים ממוסדות אחרים, וכן בחברותה בתכנית למען כבוד האדם במסגרת המכון לדמוקרטיה.
"החזון שלי הוא חברה שבה כל אדם מכבד את זולתו ואינו כופה עליו את דעותיו", מסכמת בר שלום. "הייתי רוצה לראות כאן עם אחד, פעילויות משותפות לחרדים ומגורים בשכונות מעורבות. כך היה בעבר, ואני מאמינה שזה אפשרי גם כיום".