כתב וערך עשרות ספרים ובהם גם אוטוביוגרפיה.
חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשס"א בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
אבא אבן – אחד המעצבים הראשונים של יחסי ישראל-ארה"ב כשגריר ישראל בוושינגטון ובו בזמן היה "קולה של ישראל" באו"ם, ממניחי היסודות לדימפלומטיה הישראלית בעשור הראשון למדינת ישראל – נולד בקייפטאון בדרום אפריקה, גדל והתחנך מילדותו באנגליה, ועלה לארץ ב-1946.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' אניטה שפירא, יו"ר, מר חיים ישראלי, מר אלי עמיר
אבא אבן הוא אחד האישים ששמם מזכיר לנו ימי בראשית של המדינה, כאשר היא נאבקה באו"ם על עצם זכותה להתקיים. מבודדת וחסרת תמיכה בינלאומית עמדה ישראל של שנות החמישים והשישים בפני מתקפה בינלאומית שבה חברו נגדה מזרח ומערב. לא פעם מה שעמד בינה לבין גינוי בינלאומי היה קולו של אבא אבן, נציג ישראל באו"ם באותן שנים, שניהל מערכה מדינית מעוררת השתאות בתבונה, בחריפות וביכולת נאום שעוררה את התפעלותם של כל שומעיו. במאבק על דעת הקהל האמריקנית היה לקולו של אבן משקל ממדרגה ראשונה באותן שנים קשות. הוא ביטא את הקונצנזוס הישראלי, את נחישות עמידתה של ישראל ואת כמיהתה לשלום. "קולה של ישראל" – כך כינה אותו דוד בן גוריון.
אבא אבן היה שר החוץ של ישראל בימים הקשים של ערב מלחמת ששת הימים. הוא מילא תפקיד מכריע במערכה המדינית שלאחר המלחמה, שנועדה להדוף את הלחצים לנסיגה מיידית של ישראל ללא הסדרי שלום. הוא היה בין מנסחי החלטת האו"ם 242, שנתנה לישראל מרחב תמרון מדיני ואף שימשה אבן יסוד בתהליך השלום עם שכנינו.
אבן ייצג תמיד בנאמנות את העמדות המקובלות על ממשלת ישראל. הגם שלא כיהן בממשלה מאז 1974, השתמשו ראשי ממשלה בכישוריו כדי להסביר את עמדת ישראל בעולם ברגעי הכרעה קשים. את הוקרתם לתרומתו לביצורה של המדינה הביעו מנחם בגין, שהזמינו לנסיעתו הראשונה למצרים, ויצחק רבין, שהזמינו למסעו הרשמי הראשון לירדן.
אבא אבן היה מהמדינאים הישראלים הראשונים שביקשו נתיבות לשלום עם העולם המערבי, והוא לא נלאה מפעולות בכיוון זה גם לנוכח אכזבות מבית ומחוץ. יחד עם זה הוא נאבק על צדקת עמדתה של ישראל מעל כל במה דיפלומטית ובינלאומית. הוא נרתם להסברת מדיניות ישראל גם כאשר מפלגתו הייתה באופוזיציה.
אבן הוא בן לקהילה היהודית החמה והציונית בדרום אפריקה. הוא מבטא באישיותו את תרומתם של עולי ארצות המערב למרקם האנושי והתרבותי של מדינת ישראל. הוא קשר את גורלו עם הציונות ועם מדינת ישראל עוד בתקופת לימודיו באוניברסיטת קיימברידג', ומאז הוא שילב קריירה דיפלומטית ומדינית מפוארת עם פעילות מחקר והוראה אקדמית.
בד בבד עם מעורבותו העמוקה בתרבות המערב השקיע אבן רבות בפופולריזציה של ההיסטוריה היהודית ובהבאתה לכל בית יהודי בסדרות הטלוויזיה שהפיק וכן בספרים הרבים שפרסם בנדון. הוא גם ביקש לקרב את ישראל לתרבות הערבית במיטבה ותרגם לעברית מספריו של הסופר המצרי הנודע, טהא חוסיין. כשר החינוך והתרבות הוא השקיע רבות במפעלי טיפוח וחינוך של השכבות החלשות.
על כל אלה מצאה ועדת השופטים את מר אבא אבן ראוי לקבל את פרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשס"א.
קורות חיים
אבא אבן – אחד המעצבים הראשונים של יחסי ישראל-ארה"ב כשגריר ישראל בוושינגטון ובו בזמן היה "קולה של ישראל" באו"ם, ממניחי היסודות לדימפלומטיה הישראלית בעשור הראשון למדינת ישראל – נולד בקייפטאון בדרום אפריקה, גדל והתחנך מילדותו באנגליה, ועלה לארץ ב-1946.
אבא אבן נשוי לסוזי, ולבני הזוג בן ובת.
ציוני דרך בחייו
1939 התחיל את שירותו המדיני במסגרת הסוכנות היהודית.
1940 היה קצין מודיעין בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, והגיע לדרגת מיג'ור (רס"ן).
1946 היה יועץ מדיני בסוכנות היהודית בלונדון.
1947 השתתף בדיונים שהביאו להחלטת האו"ם ב-1947 על הקמת מדינה יהודית.
1948 היה נציג ישראל באו"ם.
1949 היה שגריר ישראל באו"ם.
1950 היה שגריר ישראל בארה"ב (נוסף למשרת השגריר באו"ם).
1952 היה סגן נשיא העצרת הכללית של האו"ם.
1958-1966 היה נשיא מכון ויצמן.
1959 היה חבר כנסת ושר בלי תיק בממשלתו של דוד בן גוריון.
1961-1963 היה שר החינוך והתרבות.
1963-1966 היה סגן ראש הממשלה בממשלתו של לוי אשכול.
1966-1974 היה שר החוץ בממשלות לוי אשכול וגולדה מאיר.
1973 עמד בראש משלחת ישראל לוועידת ז'נבה (כשר החוץ) – ועידת השלום הראשונה.
1974 היה חבר כנסת.
1984-1988 היה יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
1984 הנחה את סדרת הטלוויזיה המצליחה "המורשת והתרבות של העם היהודי".
אבא אבן עוטר בכעשרים תוארי דוקטור כבוד במכוני לימוד ובאוניברסיטאות בחו"ל, ובהן:
ניו יורק, בוסטון, מרילנד, סינסינטי, ברנדייס, ישיבה, טמפל, מסצ'וסטס, ג'ורג' וושינגטון ואברדין.
כמו כן בעל תוארי דוקטור כבוד בישראל מהאוניברסיטה העברית, מאוניברסיטת תל אביב, ממכון ויצמן ומאוניברסיטת בן גוריון.
אבא אבן נבחר לחבר האקדמיה האמריקנית לאמנויות ולמדעים ולחבר האקדמיה האמריקנית למדע המדיני.
מפעל חיים
"קולה של ישראל" – כך הגדיר בזמנו ראש הממשלה דוד בן גוריון את אבא אבן, המדינאי והדיפלומט. אבא אבן נולד בשנת 1915 בקייפטאון שבדרום אפריקה, וגדל והתחנך באנגליה בבית ספוג אווירה יהודית. אמו הייתה מזכירתו של נחום סוקולוב, נשיא ההסתדרות הציונית העולמית ודוברה המפורסם של התנועה. בתום לימודיו של אבא אבן באוניברסיטת קיימברידג', שבה התמחה בשפות שמיות, היה למרצה באוניברסיטה וחקר את השפעת השפה הערבית על ספרות ימי הביניים וכן העביר הרצאות על תור הזהב של הספרות העברית בספרד. נוסף לכך החל לפעול במסגרות ציוניות בלונדון. במלחמת העולם השנייה שירת כקצין במודיעין הבריטי במזרח התיכון, והיה, בין היתר, איש הקשר של המודיעין הבריטי עם ההנהגה הציונית בארץ. בשירותו הצבאי הגיע לדרגת מייג'ור (רב סרן).
בתום המלחמה, ועם שחרורו מן הצבא הבריטי, עלה אבא אבן לארץ, והחל לעבוד במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. הוא היה יד ימינם של חיים ויצמן ומשה שרת במאבק המדיני והדיפלומטי לקראת החלטת האו"ם בעניין ארץ ישראל ב-29 בנובמבר 1947. לאחר קבלת ההחלטה על החלוקה ועל הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל המשיך לפעול בוושינגטון ובניו יורק למען מימוש ההחלטה ויישומה ונגד המגמות לעכב את ביצועה. עם הקמת המדינה נתמנה לנציגה של ישראל בארגון האומות המאוחדות ולאחר מכן לשגרירה באו"ם, ובשנת 1950 בגיל 35 נתמנה נוסף לכך גם לתפקיד שגריר ישראל בארה"ב. בשני התפקידים החזיק עד קיץ 1959.
בתפקידיו באו"ם ובוושינגטון עיצב אבא אבן את הפעילות הדיפלומטית ואת מערכת ההסברה של ישראל בשני המרכזים הבינלאומיים החשובים האלה. בתקופתו הושג הסיוע הכלכלי הראשון של ארה"ב לישראל, הוקם מפעל ה"בונדס", וביזמתו נוסד ארגון השדולה האמריקני למען ישראל, איפא"ק, וכך התמסדה פעילותה של ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים בארה"ב. אבא אבן עמד בכשרון ובהצלחה רבה במערכה המדינית וההסברתית בתקופת פעולות הגמול של ישראל ובעת "מבצע קדש". הוא קבע במידה רבה את דגם הפעילות של כל הדיפלומטים הישראלים שבאו אחריו בשני התפקידים. הוא נחשב לנואם מחונן והוכתר כאחד מעשרת הנואמים הטובים ביותר בעולם.
עם שובו לארץ נבחר אבא אבן לכהן כנשיא מכון ויצמן למדע. הוא נבחר לכנסת הרביעית ברשימת מפא"י, וכיהן בממשלת ישראל בראשות דוד בן גוריון, תחילה כשר בלי תיק ולאחר מכן כשר החינוך והתרבות. ב-1963, כאשר נבחר לוי אשכול לראשות הממשלה, נתמנה אבא אבן לסגן ראש הממשלה. ביזמתו נתכנסה באותה תקופה ועידת רחובות שעסקה בבעיותיהן של המדינות המתפתחות.
בשנת 1966 נתמנה אבא אבן לשר החוץ, ועד שנת 1974 היה שר החוץ בממשלות אשכול וגולדה מאיר. אפשר לומר כי לא היה עוד שר חוץ ששמו היה מזוהה כל כך עם המדינה ולא היה עוד דיפלומט שידע לייצג את עמדותיהן של ממשלות ישראל כמוהו. בתוקף תפקידו ניהל את הפעילות המדינית והדיפלומטית ערב מלחמת ששת הימים ומיד אחריה. הוא נאבק על ניסוח החלטת מועצת הביטחון 242, שהבטיחה כי אין נסיגה ללא שלום ולאחר מכן הייתה לאבן פינה בתהליך השלום בין ישראל לערבים. כשר החוץ עמד אבן בראש המשלחת הישראלית לוועידת ז'נבה בדצמבר 1973, זאת הייתה, למעשה, ועידת השלום הראשונה.
החל משנת 1974, עם הקמתה של ממשלת יצחק רבין הראשונה, לא כיהן אבן יותר בממשלה, אך המשיך בפעילותו בכנסת. בין היתר כיהן כיו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בשנים 1984-1988. לאחר פרישתו מן הממשלה מילא אבא אבן שליחויות ממלכתיות והסברתיות רבות, ונרתם למאמצי הסברה לאומיים גם כשהייתה מפלגתו באופוזיציה.
בשנים האחרונות עסק אבא אבן בהוראה אקדמית באוניברסיטאות בארה"ב ובהפקת סדרות טלוויזיוניות מרתקות על תרומת היהודים לציוויליזציה, על תולדות מדינת ישראל ועל תהליך השלום. הסדרות הוצגו בעולם כולו ותרמו תרומה חשובה לקידום תדמיתה החיובית של מדינת ישראל בעמים. כל הסדרות לוּוּ בספרים פרי עטו של אבא אבן, שנוספו לספרי המחקר והעיון הרבים שפרסם בעברית ובאנגלית על תולדות העם היהודי, על ההיסטוריה של מדינת ישראל ועל הדיפלומטיה החדשה בעידן המודרני. כל הספרים הללו, וכן האוטוביוגרפיה של אבן, תורגמו ללשונות רבות. אבן עצמו תרגם מערבית לאנגלית את ספרו של הסופר המצרי הנודע תאופיק אל חאכים, "מבוך של צדק".