תקנון פרסי ישראל

פרסי ישראל יוענקו על ידי שר החינוך, ביום העצמאות במעמד ראשי המדינה, לאזרחי ישראל יחידים, שהצטיינו מאוד וקידמו את התחום באחד המקצועות והתחומים המפורטים להלן, ושנבחרו על ידי ועדת שופטים ציבורית.

מדעי היהדות, הרוח והחברה

• חקר הפסיכולוגיה
• חקר הכלכלה והסטטיסטיקה
• ספרות תורנית ומשפט עברי

מדעי החיים ומדעים מדויקים

• חקר מדעי החיים
• חקר הפיזיקה
• חקר המתמטיקה, מדעי המחשב, הנדסת מחשבים

יצירה ויוצרים

• יזמות וחדשנות טכנולוגית
• תקשורת ותקשורת חזותית
• ספורטאים מצטיינים

מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה

מדי שנה יוענקו 2 פרסים בלבד על מפעל חיים ליחידים' שהרימו תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

בעקבות מלחמת חרבות ברזל יוענקו פרסים ייחודיים בתחומים:

1. ערבות הדדית
2. הצלה וגבורה אזרחית

1. שר החינוך יחליט או שרת החינוך תחליט באלו מהמקצועות והתחומים יוענקו הפרסים על פי הסדר הקבוע בתקנון, מספר הפרסים (אחד עשר) וסכום הפרס בכל שנה ושנה.

2. הפרסים יוענקו במחזוריות בכל אחד מהמקצועות והתחומים הראשיים האמורים לעיל.

3. בשנים חגיגיות במיוחד בהיבט ממלכתי, או בשנים שיש להן משמעות מיוחדת ניתן להעניק פרסים נוספים.

4. הפרסים יוענקו בידי שר/שרת החינוך, מדי שנה ביום העצמאות בטקס ממלכתי, במעמד ראשי המדינה.

5. הפרסים יוענקו אך ורק במעמד טקס הענקת פרסי ישראל. אם נמנע מאחד הזוכים להיות נוכח בטקס מסיבה שאין עליה שליטה, יוענק הפרס, בהסכמה מראש של שר/שרת החינוך, לנציגו באותה שנה או שיוענק לזוכה בטקס הענקת פרסי ישראל בשנה שלאחריה.

6. לאחר יום העצמאות יפרסם משרד החינוך באמצעי התקשורת השונים הודעה בדבר פרסי ישראל בשנה שלאחר מכן. בהודעה יפורטו התחומים והמקצועות שבהם יוענקו הפרסים, אופן הגשת ההצעות ופרטים נחוצים אחרים (ראה סעיף 8).

7. כל תושב מדינת ישראל רשאי להציע מועמד. לא יציע אדם את עצמו.

8. כל הצעה של מועמד לקבלת פרס ישראל תוגש בכתב לממונה על פרסי ישראל ותכלול:

9. החומר לא יוחזר ולא יישלח אישור על קבלתו.
10. הצעות וחומר על מועמדים שלא יוגשו כראוי לא יועברו לטיפול ועדת השופטים. הודעה על כך תימסר למגיש ההצעה.
11. שמות מגישי ההצעה לא יימסרו לוועדת השופטים.
12. כל הצעה תכלול רק מועמד אחד לקבלת פרס ישראל, אלא אם כן הדברים אמורים ביצירה משותפת של מספר אנשים.
13. המועמד או המועמדים יהיו אזרחי מדינת ישראל, תושבים בארץ במשך שלוש השנים האחרונות שלפני הצעת המועמדות.
14. במקרים מיוחדים, ניתן יהיה על פי החלטה של שר או שרת החינוך, להעניק את פרס ישראל לתושבים החיים בארץ שנים רבות וכאן ביתם, גם אם אינם אזרחים.
15. הפרס יינתן ליחידים, או במקרים חריגים לשותפי הישג, אך לא לתאגידים.
16. אפשר לקבל את פרס ישראל פעם אחת בלבד.
17. במקרים יוצאים מן הכלל ניתן להעניק את פרס ישראל גם לאדם שהלך לעולמו:
    א. כאשר המועמד נפטר לאחר הגשת מועמדותו, בטרם בחירתו. בכגון זה תימסר תעודת הפרס לקרוב משפחתו בלא הפרס הכספי.
    ב. כאשר המועמד נפטר לאחר שוועדת השופטים בחרה בו. בכגון זה תימסר תעודת הפרס לקרוב משפחתו עם הפרס הכספי.
18. שר החינוך ימנה או שרת החינוך תמנה את ועדות השופטים בכל אחד מהמקצועות והתחומים שבהם יוענק הפרס באותה שנה, תוך התייעצות עם מומחים בתחום.
    כל ועדת שופטים תהיה בת שלושה עד ארבעה חברים וחברות, שייצגו את כל תחומי המשנה. שר החינוך רשאי או שרת החינוך רשאית במקרים מיוחדים להגדיל את מספר חברי הוועדה. בפרס על מפעל חיים תתמנה תמיד ועדה בת חמישה חברים.
19. חברי הוועדה יחתמו על "טופס הצהרה על היעדר ניגוד עניינים", המהווה חלק בלתי נפרד מתקנון זה.
20. במסגרת שיקוליה הוועדה תביא בחשבון את ההנחיות הכלליות לגבי העדפה מתקנת כפי שמקובל בשירות הציבורי.
21. שמות השופטים יהיו חסויים עד לפרסום הרשמי.
22. הממונה על פרסי ישראל יתאם את ישיבות הוועדות. יועץ השר או השרה והממונה ישתתפו בדיוני הוועדות בלא זכות הצבעה.
23. ישיבות ועדות השיפוט יתקיימו בין החודשים תשרי ואדר שלפני יום העצמאות.
24. כל אחד מחברי ועדת השופטים רשאי להציע מועמד מייד עם קבלת רשימת המועמדים. השופט יציע את מועמדו בכתב, לפי המקובל בנוהל הגשת מועמדים. דין מועמד שהוצע על ידי שופט כדין כל מועמד אחר והשופטים האחרים לא ידעו את שם המציע.
25. בעת ישיבות השיפוט לא יוצעו מועמדים נוספים.
26. בכל תחום תמליץ ועדת השופטים על זוכה אחד בלבד. ראוי שהוועדה תקפיד על רמת הצטיינות גבוהה מאוד של המקבל. בתחום מפעל חיים תמליץ הוועדה על שני זוכים ובלבד שנמצאו מועמדים ראויים.
27. אם יוחלט על יותר מזוכה אחד (שותפי הישג), יקבל כל אחד מהם את סכום הפרס במלואו.
28. רק המלצה שנתקבלה פה אחד בוועדת השופטים תובא בחשבון לצורך הענקת הפרס.
29. אם ועדה מסיימת דיוניה תוך חילוקי דעות בין השופטים, שר החינוך יהיה רשאי או שרת החינוך תהיה רשאית לבחור ולהרכיב ועדה חדשה לאותו התחום.
30. הוועדה רשאית להחליט פה אחד שאין מועמד ראוי לפרס בשנה הנדונה. במקרה זה יפורסמו ההחלטה ושמות השופטים.
31. עם קבלת ההחלטה בוועדת השופטים, יובאו המלצותיה לפני שר או שרת החינוך. החלטת השופטים תקבל תוקף רק לאחר שהשר יאשר או שהשרה תאשר את ההמלצות.
32. השר רשאי או השרה רשאית להחזיר המלצה, במנומק, לדיון חוזר בוועדה, לשם קבלת החלטה חוזרת. ההחלטה השנייה של הוועדה תהיה סופית.
33. לאחר שיאשר השר או שתאשר השרה את המלצות השופטים ויודיע או תודיע לזוכים על ההחלטה לזכותם בפרס, ימסור הממונה על פרסי ישראל לפרסום את ההודעה על הזוכים.
34. עד לפרסום הרשמי, חייבים הכול, לרבות מקבלי הפרס וחברי ועדת השופטים, לשמור על סודיות ההחלטה.
35. מי שנבחר כחתן הפרס רשאי או מי שנבחרה ככלת הפרס רשאית לסרב לקבל את הפרס. במקרה זה הם לא ייחשבו כמי שקיבל/ה את פרס ישראל, ואחר לא ייבחר במקומם. אם הוא או היא זוכה יחיד או יחידה, לא יוענק הפרס באותו תחום באותה שנה. הודעה על כך תימסר לציבור ושמות השופטים יפורסמו, בלא ציון שם הזוכה שסירב לקבל את הפרס. אם נבחר יותר מזוכה אחד, ורק אחד סירב, יפורסם שמו של הזוכה הנשאר ויפורסמו שמות השופטים.
    על אף האמור, במקרה של זוכה יחיד רשאי השר, מפאת חשיבות הנושא, להשיב את הנושא לדיון חוזר בוועדה, על מנת שייבחר זוכה אחר במקום הזוכה היחיד שסירב לקבל את הפרס.
36. אין נרשם פרוטוקול הדיון, אלא החלטותיו בלבד.
37. כל פרטי הדיונים ושמות המועמדים, למעט שמות מקבלי הפרס, יישארו כמוסים גם אחרי כן.
38. הוועדה רשאית לבקש להעביר תיקי מועמדים לדיון שיתקיים בפעם הבאה באותו התחום.