פרופ' יחזקאל דרור

תפקידים אקדמיים בישראל

• ראש המחלקה למדע המדינה, האוניברסיטה העברית בירושלים
• יושב ראש המועצה האקדמית של המכללה למינהל
• ראש מדור אסטרטגיה במכון דיוויס
• חבר ועדת המינויים העליונה באוניברסיטה העברית

תפקידים אקדמיים ותכנוניים בחוץ לארץ

1963-1962: עמית במכון למחקרים מתקדמים במדעי ההתנהגות, פאלו אלטו

1970-1968: מתכנן בכיר בתאגיד ראנד, ארצות-הברית

1970: יועץ לפיתוח בתי-ספר למדיניות ציבורית באוניברסיטאות הרווארד וברקלי

1975-1974: עמית באוניברסיטה לכלכלה ולמדעי המדינה בלונדון

1981: עמית אורח במרכז וודרו וילסון, וושינגטון

1982-1981: עמית במכון למחקרים מתקדמים, ברלין

1983: עמית אורח בכיר במרכז למדעים, ברלין; עמית אורח בקרן ראסל, ניו יורק

1990: עמית אורח במכון וושינגטון למזרח התיכון

1991-1989: פרופסור בכיר לניתוחי מדיניות במכון האירופי למינהל ציבורי, מאסטריכט

פרופ' דרור הוא גם חבר במכון הבינלאומי לאסטרטגיה, לונדון, ובמועדון רומא.

לאורך כל השנים: פרופסור אורח באוניברסיטאות בארצות שונות, כולל ברקלי בארצות-הברית, ציריך בשוויץ ואדינבורו באנגליה; נושא הרצאות מרכזיות בכנסים בינלאומיים במדע המדינה, במינהל ציבורי, בתכנון מדיניות ובתורת הביטחון; יועץ בכיר לתכנון מדיניות ורפורמה של הממשל מטעם האומות המאוחדות, הארגון האירופי לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח (OECD) ועוד, ומעביר סדנאות בתכנון מדיניות לפוליטיקאים, ליועצי ממשל ולמתכננים אסטרטגיים במדינות רבות.

תפקידים מקצועיים עיקריים בישראל

1972-1970: מנהל ניתוחי מדיניות במכון תבל

1977-1975: יועץ בכיר לתכנון ולניתוח מדיניות בלשכת שר הביטחון (בהשאלה האוניברסיטה העברית)

1978-1977: מדען ראשי של מפלגת העבודה

1988-1984: יועץ של מזכירות הממשלה, הצוות לביטחון לאומי ולשכת ראש הממשלה בתקופת ראשי הממשלה שמעון פרס ויצחק שמיר

2005-2001: יושב-ראש הפורום האסטרטגי של המועצה הציונית בישראל

2002: נשיא מכונן של המכון לתכנון מדיניות עם יהודי

לאורך כל השנים: יועץ לשיפור תהליכי קביעת מדיניות ובתחומי מדיניות נבחרים לראשי ממשלה החל בלוי אשכול; יושב-ראש, יושב-ראש עמית וחבר בוועדות ממשלתיות וציבוריות בנושאי רפורמה של המינהל ועבודת מטה, פעילות פוליטית של עובדי מדינה, רפורמה של שירותי הבריאות ושירותי הדואר, הקמת המשרד לאיכות הסביבה ועוד. כמו כן יועץ למשרדי ממשלה בנושאי תכנון אסטרטגי ועורך סדנאות בתכנון מדיניות לממלאי תפקידים בכירים בממשל ובמערכת הביטחון.

הצטיינויות ופרסים נבחרים

1972: פרס לוי אשכול על תרומה ייחודית לחקר ולקידום של המינהל הציבורי בישראל

1974: פרס רוזוליו על עבודה על "מדיניות סגל מינהל בכיר לישראל"

1983: פרס הארולד לסוול עבור תרומה ייחודית לחקר מדיניות הציבור מטעם האגודה הבינלאומית למחקרי מדיניות

1986: מרצה אורח מיוחד ליובל 40 השנה של קרן פולברייט, האגודה האמריקנית למדעי המדינה, וושינגטון

1992-1991: סגן-נשיא ולאחר מכן נשיא של האגודה הבינלאומית למחקרי מדיניות

1994: הרצאת זיכרון לכבודו של לודויג פון ברטאלנפי, האגודה הבינלאומית למדעי מערכות, סן פרנציסקו

1997: פרס תומס דיי על תרומה ייחודית לאגודה הבינלאומית לחקר מדיניות

1999: פרס ארתור רופין לשנת היובל להקמת המדינה על הספר הטוב ביותר במדעי החברה, עיריית חיפה

2002: פרס לנדאו על תרומה יוצאת דופן למדעי החברה

מידע נוסף

פרופ' יחזקאל דרור נולד בווינה בשנת 1928. משפחתו עלתה לארץ ב-1938, זמן קצר לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית, והתיישבה בחיפה. במבט לאחור הוא אומר: "בקלות יכולתי להיות במחנות, מה שהביא אותי עוד בהיותי תלמיד תיכון לתחושה עמוקה של דאגה לגורלו של העם היהודי."

במלחמת העצמאות היה דרור קצין תכנון כוח אדם במטה הכללי, ובסיומה החל ללמוד באוניברסיטה העברית, בפקולטה למדעי החברה ובפקולטה למשפטים בו-זמנית. את לימודיו סיים בהצטיינות, התמחה במשרד המשפטים אצל חיים כהן ומרים בן-פורת וקיבל רישיון לעריכת דין. בו בזמן היה אסיסטנט במחלקה למדע המדינה.

בשנת 1954 נשא לאישה את רחל אלבוים, סטודנטית באוניברסיטה לתואר מוסמך בחינוך, בספרות ובמדעי החברה. באוניברסיטת הרווארד בארצות-הברית הוא התמחה בתכנון ובמשפט פומבי, וכתב עבודת דוקטור על השימוש במשפט ככלי מדיניות. עם סיום הלימודים הוצעו לו משרות כעורך-דין, אך הוא החליט לבחור במחקר ובהוראה. הוא קיבל מינוי במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, ובה עבר את מסלול הדרגות עד אשר מונה ב-1972 לפרופסור מן המניין ולפרופסור למינהל ציבורי בקתדרה על-שם וולפסון. במשך שנים אחדות לימד גם בפקולטאות למשפטים ולרפואה.

במשך שנות עבודתו גיבש דרור את התעניינותו המדעית והמקצועית סביב קביעת מדיניות, רפורמות של המדינה והמינהל, מדינאות והיכולת למשול – הן באמצעות בנייה של מודלים תיאורטיים והן בגיבוש המלצות לשיפור. "המציאות של הממשל היא המעבדה שלי", הוא אומר. הבעיה המרכזית שהביאה אותו להתעניינות גוברת במאקרו-היסטוריה ובעלייה של אומות ותרבויות ובשקיעתן היא, לדבריו, "הפער ההולך וגדל של יכולת בני אדם להשפיע על עתידם הודות לכלים שהמדע מספק לעומת העדר שיפור בכל הנוגע ליכולת השיקול של ממשלות". כדי לרכוש את הניסיון ואת ההבנה מבפנים היה דרור יועץ לגופי ממשל בכירים בארץ ובעולם. "נוסף ליצירת ידע תיאורטי-מדעי", הוא אומר, "אני חוקר ואיש מקצוע שבונה גשר בין הידע העיוני-מדעי ליישום. אני נע על הדיאלקטיקה הזאת".

בזכות המוניטין שרכש הוזמן לשמש חבר במועדון רומא, והוא החוקר הישראלי הראשון (ובינתיים גם היחיד) שהוזמן לכתוב דין-וחשבון בעבור המועדון. עבודתו סוכמה בספרו היכולת למשול, שראה אור בשפות אחדות. כמו כן הוא פעל בתאגיד ראנד בארצות-הברית (שם היה לעובד הסגל הבכיר הראשון שאינו אמריקני), במכונים שונים ללימודים מתקדמים ועוד. הוא היה פרופסור אורח במדיניות ציבורית ובתכנון מדיניות באוניברסיטאות רבות, יועץ להקמת בתי-הספר למדיניות ציבורית בהרווארד ובברקלי ומרצה מרכזי בכנסים מדעיים ומקצועיים בעולם. במשך שנים הוא פעיל בייעוץ מקצועי בינלאומי מטעם ארגון האומות המאוחדות וגופים בינלאומיים נוספים ועל-פי בקשותיהן של ממשלות רבות. כך הוזמן לייעץ לממשלות בהודו ובסין עוד לפני שהן כוננו יחסים עם ישראל. בעת ביקור של קבוצת מנהלים כלליים ישראליים ביחידה האסטרטגית של ראש ממשלת אנגליה אמר להם, להפתעתם, ראש היחידה: "הגורו שלנו הוא יחזקאל דרור מירושלים."

בישראל עסק דרור רבות בשיפור הממשל והמנהל הציבורי. "הכול ממוקד על תהליכי החלטה מעצבי עתיד בעולם, בעם היהודי ובישראל", הוא מסכם חמישים שנות עיסוק במה שהוא מכנה, בעקבות אפלטון, "אריגת העתיד". בין תפקידי הייעוץ הבכירים שלו בממשל הישראלי הוא היה בין השנים 1977-1975 יועץ בכיר לתכנון ולניתוח מדיניות בלשכת שר הביטחון במשרה מלאה. כמו כן היה ממלא-מקום היושב-ראש של הוועדה לרפורמה של שירות המדינה (ועדת קוברסקי) וחבר בוועדות ממשלתיות רבות. "מדינת ישראל היא יצירה אדירה שבה הכול משתנה ומתהווה. היא פרדוקס של תחושת המשכיות וחדשנות רדיקלית", הוא מסביר. "העיסוק בנושאי ממשל, חברה ותרבויות-החלטה הוא ניסיון מצדי ליצור על גבי יצירה, וזה מרגש".

פרופ' דרור היה פעיל בגופים ציוניים, ופעמים אחדות נבחר לקונגרסים ציוניים ולוועד-הפועל הציוני. כמו כן הוא היה יושב-ראש הפורום האסטרטגי של המועצה הציונית בישראל. מאז 2002 הוא מכהן כנשיא מכונן של המכון לתכנון מדיניות עם יהודי – גוף מקצועי בלתי-תלוי שהקימה הסוכנות היהודית כדי לעזור לעם היהודי להתמודד אסטרטגית עם בעיות יסוד ארוכות-טווח. פעמים לא מעטות הוצע לו לעבור למסלול פוליטי, אך הוא העדיף להתמסר למחקר מדעי ולייעוץ מקצועי.

חלק ניכר מחייו ייחד דרור לתכנון מדיני-ביטחוני, והוא ממשיך בכך בפורומים שונים. בעקבות פרסום ספרו Crazy States, שנכתב בזמן שהותו בתאגיד ראנד, הוזמן להצטרף למכון ללימודים אסטרטגיים בלונדון. ספרו אסטרטגיה רבתי לישראל משמש רבות בחשיבה הביטחונית הישראלית ובהוראתה. הוא ממשיך במחקריו ועמל על כתיבת ספר בנושא שיפור המנהיגות הפוליטית.